London Eyeמדריך שמע

ברוכים הבאים לאחד המבנים המוכרים ביותר בעולם. הלונדון איי, השוכן על הגדה הדרומית של נהר התמזה, מתנשא לגובה של 135 מטרים ומציע תצפית על הבירה שהייתה חסרת תקדים בזמנה. המיזם נהגה במקור על ידי האדריכלים דייוויד מרקס וג'וליה ברפילד כציון דרך זמני לחגיגות המילניום החדש, והוא פתח את שעריו – או ליתר דיוק, את תאי הנוסעים שלו – לקהל הרחב ב-31 בדצמבר 1999. בעת השלמתו, הוא החזיק בתואר נקודת התצפית הציבורית הגבוהה בעולם, תואר ששמר עליו עד שנת 2013. אף שקיבל היתר תכנוני לחמש שנים בלבד, הפופולריות העצומה שלו הבטיחה במהירות את מקומו כחלק קבוע מקו הרקיע של לונדון. כיום הוא משמש כסמל ללונדון המודרנית, המשלב הנדסה מתקדמת עם הרקע ההיסטורי של העיר. כשאתם עומדים בבסיסו, תוכלו להעריך באמת את קנה המידה העצום של מבנה הפלדה הלבן, שהפך מפרויקט מילניום למאפיין מגדיר של הזהות האדריכלית של בריטניה. הוא אירח מיליוני מבקרים והפך לאטרקציה התיירותית בתשלום הפופולרית ביותר במדינה.

Photo: Cnbrb · Public domain

אחת הסיבות העיקריות לכך שמבקרים נוהרים לגלגל הענק הזה היא הפרספקטיבה המרהיבה שהוא מציע על ליבה ההיסטורי של לונדון. כשהתא שלכם מתחיל את עלייתו האיטית, המוקד העיקרי בקו הרקיע הוא ארמון וסטמינסטר המפואר. המבנה, השוכן ממש מעבר לנהר התמזה, הוא יצירת מופת בסגנון התחייה הגותית ומשמש כמקום המפגש של בית הנבחרים ובית הלורדים. מהגובה הזה, תוכלו להעריך את מלוא הממדים האדריכליים של המתחם, הנשלט על ידי מגדל אליזבת המפורסם, המאכלס את הפעמון הגדול המוכר בשם ביג בן. לפני פתיחת הלונדון איי, תצפית ברורה ומוגבהת כזו על אתרים אלו הייתה כמעט בלתי אפשרית לקהל הרחב. במשך למעלה ממאה שנה, הגבלות הגובה על מבנים בבירה גרמו לכך שהגגות נותרו ברובם נסתרים מהעין. נקודת תצפית ייחודית זו אפשרה לאנשים לראות מעבר למגבלות המסורתיות של העיר לראשונה מזה דורות, וחשפה את הפרטים המורכבים של צריחי הארמון ואת הזרימה הקצבית של הנהר שהגדירה את ההיסטוריה של לונדון במשך אלפיים שנה.

Photo: Cnbrb · Public domain

הלונדון איי אינו סתם גלגל ענק; הוא הישג הנדסי פורץ דרך. מה שהופך אותו לייחודי הוא היותו גלגל התצפית הקונזולי הגבוה בעולם. בניגוד לגלגלי ענק מסורתיים, הנתמכים על ידי מגדלים משני צידי הציר, הלונדון איי מוחזק על ידי מבנה A לבן ומסיבי בצד היבשתי בלבד. בחירה עיצובית זו מספקת תצפית ללא הפרעה על הנהר עבור השוהים בתוך התאים. המבנה כולו מגיע לגובה כולל של 135 מטרים וכולל חישוק עצום בקוטר של 120 מטרים. כדי לתמוך במשקל העצום הזה, מבנה ה-A מעוגן עמוק בתוך הקרקע, בעוד הגלגל עצמו מוחזק במקומו על ידי כבלים חזקים במיוחד המתפקדים בדומה לחישורי גלגל אופניים. עיצוב קונזולי זה היה בחירה נועזת שמתחה את גבולות האפשרי בהנדסה עירונית בתחילת המאה. קנה המידה העצום של מבנה ה-A, הנטוי מעל הנהר, משמש עדות לחדשנות שנדרשה כדי ליצור ציון דרך יציב וקבוע בלב מטרופולין עמוס.

Photo: Ahmedghn · CC BY-SA 4.0

מיקומו של הלונדון איי חשוב לא פחות מהמבנה עצמו. הוא שוכן בלב הגדה הדרומית, אזור שעבר תהליך טרנספורמציה דרמטי בעשורים האחרונים. לפני המילניום, חלק גדול מרצועת הנהר הזו התאפיין באתרים תעשייתיים ומחסנים מוזנחים. הצלחתו של הלונדון איי שימשה כזרז עיקרי להתחדשות האזור, והפכה אותו למרכז תרבותי מוביל מלא בתיאטראות, גלריות ומרחבים ציבוריים. בסמוך לגלגל, תוכלו לראות את המבנה ההיסטורי המפואר הידוע בשם קאונטי הול (County Hall). בעבר שימש כמטה הממשל המקומי של לונדון, וכיום הוא ממלא תפקיד ציבורי הרבה יותר. כאן תמצאו את משרד הכרטיסים של הלונדון איי, כמו גם את חוויית הקולנוע בתלת-ממד (4D) שלעיתים קרובות משמשת כפתיח לנסיעה. הסינרגיה בין גלגל הפלדה המודרני לבין האדריכלות הבארוקית האדוארדית של הקאונטי הול יוצרת ניגודיות ויזואלית בולטת המגדירה את החלק הזה של התמזה. האבולוציה של הגדה הדרומית לאזור הולכי רגל תוסס היא מורשת ישירה של השאיפה שהביאה את הלונדון איי למיקום ספציפי זה.

Photo: Ryan Hodnett · CC BY-SA 4.0

שימו לב למבנה המרשים שליד הגלגל – זהו הקאונטי הול ההיסטורי. המבנה, שעוצב בסגנון הבארוק האדוארדי, נפתח בשנת 1922 ושימש במשך שנים רבות כמטה של מועצת מחוז לונדון ולאחר מכן של מועצת לונדון רבתי. חזיתו הפונה לנהר ועמודי האבן המפוארים שלו משקפים את חשיבות עבודת הממשל שבוצעה פעם בין כתליו. הסיפור על האופן שבו הגיע הלונדון איי למיקומו הנוכחי הוא סיפור של התמדה מדהימה. האדריכלים מאחורי הפרויקט, הזוג דייוויד מרקס וג'וליה ברפילד, הגישו בתחילה את העיצוב שלהם לתחרות עבור ציון דרך למילניום. אף שהצעתם נדחתה בתחילה, הם האמינו בפרויקט כל כך חזק שהם משכנו את ביתם הפרטי כדי לממן את תהליך הגשת הבקשה להיתר תכנוני. מסירותם השתלמה בסופו של דבר, והובילה ליצירת הסמל שאתם רואים כיום. כעת, הקאונטי הול מצא ייעוד חדש, והוא מאכלס את מרכז המבקרים של הלונדון איי, לצד אטרקציות ומלונות שונים. הוא נותר דוגמה יפה לאדריכלות אזרחית של תחילת המאה ה-20, ומספק עוגן מכובד להנדסה המודרנית של גלגל התצפית.

Diego Delso · CC BY-SA 4.0

כשהקפסולה שלכם מתחילה להתרומם מעל פלטפורמת העלייה, הנוף שמתחת מתחיל להיחשף בדרכים חדשות. ממש מתחת לגלגל שוכנים גני ג'ובילי, מרחב ירוק ושופע המעניק משב רוח רענן ודרוש במרכז העיר. פארק זה הוקם במקור לכבוד חגיגות יובל הכסף של המלכה אליזבת השנייה בשנת 1977, ועבר פיתוח מחדש נרחב כחלק מפרויקט הלונדון איי. ישנה היסטוריה מרתקת לקרקע שמעליה אתם מתרוממים. מכיוון שהלונדון איי כה גדול, לא ניתן היה לבנות אותו במצבו האנכי. במקום זאת, הגלגל הורכב בצורה אופקית על פלטפורמות ענק שצפו על נהר התמזה. לאחר השלמת המבנה, היה צורך להרים אותו למצבו האנכי הסופי. זה היה תהליך איטי להפליא; המהנדסים הרימו את הגלגל שמשקלו 1,700 טונות בקצב של 2 מעלות בלבד לשעה, עד שהגיע לכיוונו הנוכחי. כשעומדים היום בגני ג'ובילי, קשה לדמיין את הפעולה התעשייתית המורכבת שהתרחשה כאן כדי להפיח חיים בפלא המודרני הזה. הפארק משמש כיום כנקודת מפגש שלווה למקומיים ולתיירים כאחד, כשהוא ממוסגר על ידי התאים המסתובבים של הגלגל.

fabiolah · CC BY 3.0

אם תביטו למעלה לעבר מרכז הגלגל בזמן העלייה, תבחינו ברשת מורכבת של כבלי פלדה דקים. כאן ניכר הגאונות האמיתית שבתכנון הלונדון איי. למרות המראה המסיבי שלו, הגלגל אינו מסגרת קשיחה ומוצקה. במקום זאת, הוא פועל על פי אותו עיקרון של גלגל אופניים ענק. החישוק מוחזק במקומו ונשמר עגול לחלוטין על ידי המתיחה בכבלים אלו, ולא על ידי מבנה כבד ומוצק. כבלי מתיחה מתקדמים אלו חזקים להפליא, ומאפשרים לגלגל להישאר קל משקל אך יציב בצורה יוצאת דופן, גם מול רוחות חזקות המגיעות מהתמזה. על ידי שימוש במתיחה במקום בלחיצה, האדריכלים הצליחו ליצור מבנה שמרגיש אוורירי ושקוף, המתאים לגלגל תצפית. כל כבל מנוטר בקפידה כדי להבטיח שהמתיחה מאוזנת בצורה מושלמת, ומחלקת את העומס של 32 הקפסולות באופן שווה על פני כל המסגרת. עיצוב שלדי זה הוא יצירת מופת של מדע החומרים המודרני, המאפשר למבנה להשיג את המראה האייקוני שלו ללא צורך בתומכות המגושמות שנמצאות בגלגלי ענק מסורתיים.

Ted Potters · Public domain

בלב ליבו של הלונדון איי נמצא המרכז, מבנה המייצג מאמץ הנדסי בינלאומי אמיתי. בעוד שהגלגל הוא ציון דרך לונדוני מובהק, בנייתו הייתה מיזם גלובלי. הפלדה האיכותית ששימשה למסגרת הגיעה מבריטניה, אך רכיבים קריטיים רבים אחרים הגיעו מרחבי יבשת אירופה. כבלי המתיחה ששומרים על הגלגל עגול יוצרו באיטליה, בעוד שהמיסבים בעלי הדיוק הגבוה המאפשרים לגלגל להסתובב בצורה חלקה יוצרו בגרמניה. אפילו הזכוכית של קפסולות התצפית מקורה בצרפת. המחבר את כל החלקים הללו הוא הציר המרכזי העצום. רכיב בודד זה לבדו שוקל מאות טונות והוא נקודת הציר שסביבה מסתובב כל המבנה שמשקלו 1,700 טונות. שיתוף פעולה זה של מומחיות אירופית היה הכרחי כדי לעמוד בדרישות הטכניות הקיצוניות של הפרויקט. המרכז חייב לעמוד לא רק במשקל המבנה אלא גם בכוחות הדינמיים של הרוח ובתנועת הנוסעים. הוא עומד כעדות אילמת למה שניתן להשיג באמצעות שותפות בינלאומית וחזון טכני משותף.

Ted Potters · Public domain

אם תסתכלו מקרוב על היציקה הלבנה של מבנה התמיכה הראשי, תמצאו לוחית המוקירה את האנשים והארגונים האחראים לציון דרך זה. היא מייחסת את התכנון לצוות האדריכלים, הבעל והאישה דייוויד מרקס וג'וליה ברפילד, שהחזון וההתמדה שלהם הפכו הצעה לתחרות למציאות. שמם קשור לנצח למבנה הזה, שהגדיר מחדש את גדות התמזה. הלוחית גם מדגישה את האופי הגלובלי של ההרכבה. לדוגמה, הציר המרכזי העצום, שהוא הליבה של סיבוב הגלגל, נוצק בצ'כיה על ידי חברת סקודה. חברה זו, שאולי מוכרת יותר בזכות מכוניותיה, סיפקה את המומחיות התעשייתית הכבדה הנדרשת כדי לחשל רכיב פלדה כה מסיבי ומדויק. הכללת מידע זה על המבנה עצמו משמשת תזכורת לכך שהלונדון איי לא היה תוצר של מוח או אומה אחת, אלא פרויקט הרכבה רב-לאומי ומורכב. כל בורג, כבל ויציקה היו חלק ממאמץ מתואם בקפידה שכלל אלפי אנשים בכמה מדינות שונות, כולם עבדו לקראת המטרה של פתיחה עד המילניום החדש.

sludgegulper · CC BY-SA 2.0

אחד ההיבטים הייחודיים ביותר בחוויית הלונדון איי הוא הדרך שבה אתם עולים. בניגוד לגלגלי תצפית גדולים רבים אחרים או מתקני שעשועים מסורתיים, הלונדון איי לעולם לא עוצר באמת. הוא נע במהירות איטית וקבועה של כ-26 סנטימטרים לשנייה. קצב זה מכויל בקפידה כדי להיות איטי מספיק כך שנוסעים בכל הגילאים והיכולות יוכלו לעלות ולרדת בנוחות מהקפסולות הנעות ללא כל סיוע מיוחד. תנועה רציפה זו היא חלק ממה שהופך את הסיבוב ליעיל וחלק כל כך. היא מאפשרת זרימה קבועה של מבקרים, מה שאומר שנדיר שיש עצירה מוחלטת של המסע. כשאתם עולים על הפלטפורמה, אתם למעשה מתמזגים עם סיבוב הגלגל. הרצפה של אזור העלייה והרצפה של הקפסולה מיושרות בצורה מושלמת, מה שיוצר מעבר חלק. גישת הייטק זו לעלייה תוכננה כדי למקסם את מספר האנשים שיכולים ליהנות מהחוויה, תוך הבטחה שהמסע בן 30 הדקות יישאר גלישה שקטה וללא הפרעות. זהו חלק עדין אך חיוני בהנדסה המאפשר לגלגל לטפל באלפי מבקרים בכל יום בתחושה של רוגע ודיוק.

Arpingstone at English Wikipedia · Public domain