Languages
15Empire State Building מדריך שמע
בניין האמפייר סטייט הוא גורד שחקים איקוני בן 102 קומות בסגנון אר-דקו השוכן במידטאון מנהטן, ניו יורק. זהו אתר תיירות מרכזי הכולל מרפסות תצפית עם נוף פנורמי של העיר.
עובדות מהירות
22
תחנות מוקלטות
15
שפות
100%
אופליין
📍 New York, United States
על הסיור
בניין האמפייר סטייט הוא גורד שחקים איקוני בן 102 קומות בסגנון אר-דקו השוכן במידטאון מנהטן, ניו יורק. זהו אתר תיירות מרכזי הכולל מרפסות תצפית עם נוף פנורמי של העיר.
הורד את האפליקציה בחינם
על הסיור
The Art Deco Lobby
תבליט הזהב
כשאתם נכנסים פנימה, הלובי המוכר כאתר מורשת חושף את אחד המאפיינים המדהימים ביותר שלו: התבליט הגדול של הבניין עצמו. תבליט האלומיניום הזה מציג את המגדל על גבי מפה של ניו יורק והמדינות הסובבות אותה, ומדגיש את נוכחותו הדומיננטית באזור. התקרה והקירות מנצנצים בשילוב של עלי זהב ואלומיניום, ויוצרים זוהר חם ושמימי המשקף את יוקרתו של הבניין. שימו לב ל'קרניים' התוססות הבוקעות מצריח הבניין בתבליט. קווים מסוגננים אלו מייצגים את השמש, סמל עוצמתי שנועד להציב את בניין האמפייר סטייט כמרכז העולם - 'ענק אבן גיר' שממנו מקרינה כל האנרגיה והקדמה. התבליט הזה אינו רק קישוט; הוא הצהרת כוונות משנות ה-30, החוגגת את הנישואין בין אמנות, תעשייה וגיאוגרפיה. השימוש במתכות מודרניות לצד עלי זהב מסורתיים מדגים את רצונה של תנועת הארט דקו לכבד את העבר תוך דהירה לעבר עתיד מלוטש וטכנולוגי. הוא מספק תחושת הגעה והדר, ומקבל את פני המבקרים אל לב עיר אנכית שתוכננה להיות הכתובת האולטימטיבית במנהטן.
צינורות הדואר ההיסטוריים
בשנות ה-30, להישאר מחוברים פירושו היה להניע נייר, ובניין האמפייר סטייט צויד בשיא הטכנולוגיה: צינור הדואר של Cutler. צינורות הפליז המלוטשים המקוריים הללו עוברים דרך ליבת הבניין, ומאפשרים לדיירים בקומות העליונות להשליך את מכתביהם ישירות לתיבת דואר מרכזית במפלס הקרקע. זו הייתה יעילות פורצת דרך עבור מבנה שתוכנן לאכלס למעלה מ-20,000 דיירים, ופעל למעשה כעיר אנכית עם מערכת דואר פנימית משלה. שימו לב לכיתוב האלגנטי 'U.S. Mail' ולגוון הזהוב העשיר של הפליז. זה לא היה רק כלי פונקציונלי; זה היה חלק בלתי נפרד מהאסתטיקה של הבניין. אפילו פעולה יומיומית כמו שליחת מכתב טופלה בתחושת חשיבות וסגנון. בעוד שהתקשורת הדיגיטלית החליפה את הצורך במערכות כאלה כיום, הצינורות הללו נותרו כקשר מוחשי לעברו השוקק של הבניין. הם מייצגים תקופה שבה מהירות העסקים הייתה מוגבלת על ידי מהירות כוח הכבידה, אך השאפתנות של האנשים בפנים לא ידעה גבולות כאלה.
Museum: The Site and the Sky Boys
אתר מלון וולדורף-אסטוריה
לפני שהענק מאבן גיר התנשא מעל רחוב 34, אתר זה היה מאוכלס על ידי מלון וולדורף-אסטוריה המקורי. התמונה כאן מציגה את המבנה הוויקטוריאני המפואר ההוא, ארמון של יוקרה מהעולם הישן ששימש כמרכז החברתי של ניו יורק במשך עשורים. עם זאת, לקראת סוף שנות ה-20 של המאה הקודמת, התיאבון של העיר לגובה ומודרניות הלך וגבר. בשנת 1929, המלון פונה כדי לפנות מקום לבניית האמפייר סטייט בילדינג. מעבר זה מייצג רגע מכריע בהיסטוריה של ניו יורק - המעבר מהאלגנטיות האופקית והמעוטרת של המאה ה-19 לשאפתנות האנכית והחלקה של המאה ה-20 התעשייתית. הניגודיות בולטת: היכן שהיו פעם אולמות נשפים ובנייה כבדה, היו בקרוב מסמרי פלדה ומעליות מהירות. פינוי אתר כה מסיבי ויוקרתי היה הצהרה נועזת שהעתיד הגיע. האתר עצמו תמיד היה נדל'ן מבוקש, אך הפיכתו ממלון יוקרה לבניין המשרדים הגבוה בעולם ביססה את מקומו כמרכז המובהק של החיים המסחריים והתרבותיים של מנהטן.
Museum: A Cinematic Icon
אחיזתו של ענק
מעט דימויים קולנועיים הם מתמשכים כמו קינג קונג האוחז בצריח של הבניין הזה ממש. התערוכה האינטראקטיבית הזו מפיחה חיים ברגע האגדי ההוא, וכוללת אצבעות ענקיות שנראות כאילו הן פורצות דרך קירות המגדל. כאשר הסרט 'קינג קונג' הוקרן בבכורה בשנת 1933 - שנתיים בלבד לאחר פתיחת הבניין - הוא קיבע מיד את מעמדו של האמפייר סטייט בילדינג כסמל עולמי. המגדל לא היה עוד רק בניין משרדים; הוא היה דמות באחד הסיפורים המפורסמים ביותר שסופרו אי פעם. מאז, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מתרבות הפופ, אך הקשר עם קונג נותר המשמעותי ביותר. לציון יום השנה ה-50 בשנת 1983, בעלי הבניין אף הזמינו קינג קונג מתנפח ענק בגובה 84 רגל שיוצמד לצריח, הישג שלכד את דמיונו של העולם למרות האתגרים של רוחות חזקות ותקלות טכניות. תערוכה זו מאפשרת לכם להרגיש את קנה המידה של אותו ענק קולנועי ולהעריך כיצד הבניין התעלה מעבר למבנה הפיזי שלו כדי להפוך לחלק חי מההיסטוריה של הוליווד, מקום שבו פנטזיה ומציאות נפגשים בלב ניו יורק.
80th Floor: The Observatory Experience
התרסקות מטוס ה-B-25 בבניין האמפייר סטייט בשנת 1945
בבוקר ה-28 ביולי 1945, התמודד בניין האמפייר סטייט עם אחד האתגרים הקשים ביותר שלו. מפציץ B-25 מיטשל, שהוטס על ידי וטרן ממלחמת העולם השנייה, איבד את דרכו בתוך ערפל סמיך ומסנוור מעל מנהטן. במהירות של כ-200 מייל לשעה, התנגש המטוס ישירות בקומה ה-79 של הבניין. הפגיעה יצרה חור עצום וגרמה לדלק בוער לזרום בחדרי המדרגות. עם זאת, השלמות המבנית של הבניין הייתה כה חזקה ומתוכננת היטב, שהוא עמד בזעזוע מבלי לקרוס. בתצוגה של חוסן מדהים ששיקף את רוחה של העיר, הבניין נוקה, נבדק ונפתח מחדש לעסקים כעבור יומיים בלבד. אירוע זה מהווה הוכחה ניצחת לחוזקו של המגדל. בעוד רבים חששו שאסון כזה יפיל גורד שחקים, שלד הפלדה והבנייה המסיביים של האמפייר סטייט החזיקו מעמד. זהו פרק מפוכח אך מעורר השראה בהיסטוריה של הבניין, המדגיש לא רק את הסכנות בתעופה של אותה תקופה, אלא גם את מלאכת המחשבת של האנשים שחיברו את הענק הזה כדי שיחזיק מעמד במשך מאות שנים.
86th Floor: The Open-Air Observatory
משקפות בעלות עוצמה גבוהה
המשקפות האייקוניות הללו, המופעלות במטבעות, הן חלק בלתי נפרד מהחוויה בקומה ה-86 בדיוק כמו הנוף עצמו. במשך עשורים, מבקרים הטילו מטבע למכונות הכסופות הללו כדי להביא את הפרטים הקטנים של העיר למטה למיקוד חד. מהגובה הזה, הפרספקטיבה היא באמת מרשימה; ביום בהיר, אתם לא רק מסתכלים על ניו יורק. אתם יכולים ממש לראות מעבר לחמש מדינות שונות: ניו יורק, ניו ג'רזי, פנסילבניה, קונטיקט ומסצ'וסטס. השתמשו בעדשות בעלות העוצמה הגבוהה כדי לאתר ציוני דרך מפורסמים, מפסל החירות בנמל ועד גשר ג'ורג' וושינגטון מצפון. הן מאפשרות לכם לגשר על הפער בין קנה המידה המונומנטלי של קו הרקיע לבין החיים האינטימיים של הרחובות למטה. אולי תראו מונית צהובה קטנה זוחלת דרך מידטאון או את הגילופים המורכבים על גורד שחקים שכן, שאינם נראים מהמדרכה. המשקפות הללו היו עדות למיליוני רגעי 'וואו', ומשמשות כחלון אישי למטיילים מכל קצוות תבל שמגיעים לכאן כדי לראות את העולם מראש הבניין המפורסם ביותר בו.
Panoramic Views of the City
הפנורמה הדרומית
במבט דרומה, הנוף העירוני הצפוף של מנהטן נמתח לעבר הנמל. במרחק רב, ניתן לראות את הצריח הנוצץ של מגדל 'וורלד טרייד סנטר 1', המסמן את מיקומו של הרובע הפיננסי. כאשר בניין זה נפתח בשנת 1931, הנוף היה שונה בתכלית. רבים מגורדי השחקים שאתם רואים כיום לא היו קיימים, ובכל זאת מגדל זה נותר העוגן היציב של מידטאון במשך כמעט מאה שנה. קו הרקיע מתפתח ללא הרף, עם מגדלי זכוכית דקים הצומחים סביב, אך הנוכחות כאן מרגישה קבועה ואיתנה. תחושה זו מגובה בהנדסה: המבנה כולו שוקל כ-365,000 טונות. כדי לתמוך במשקל עצום שכזה, הבניין מעוגן ישירות אל סלע האם הנמצא עמוק מתחת לרחובות העיר. תשתית גיאולוגית יציבה זו היא שאפשרה לאדריכלים לחלום על גבהים כאלה בתחילת המאה ה-20. בזמן שאתם סורקים את האופק, דמיינו את כוח הכבידה העצום המועבר דרך שלד הפלדה אל האדמה, ומחזיק את האייקון הזה יציב מול הרוח. מנקודת תצפית זו, תוכלו באמת להעריך את קנה המידה של צמיחת העיר ואת המורשת המתמשכת של גורד השחקים שהיה הראשון לשלוט בגבהים הללו.
The Spire and the 102nd Floor
תורן הצפלין
מעל הקומה ה-86, המגדל נצר לצריח שתוכנן במקור למטרה יוצאת דופן. בשנות ה-30, החלום היה שספינות אוויר טרנס-אטלנטיות, או צפלינים, יעגנו ממש כאן בראש הבניין. התוכנית הייתה שספינות האוויר הענקיות הללו ייצמדו למה שנקרא אז 'תורן עגינה'. הנוסעים היו אמורים לרדת ולבצע צ'ק-אין בקומה ה-102, שתוכננה כטרמינל בגובה רב. משם, הם היו לוקחים מעלית למטה לרחובות ניו יורק תוך דקות ספורות. זה נשמע כמו עתיד התחבורה, אך המציאות הפיזיקלית התערבה. הרוחות החזקות וזרמי האוויר העולים העוצמתיים הנפוצים בגובה זה הפכו את עגינתה של ספינת אוויר ענקית ומלאת גז לכמעט בלתי אפשרית. הניסיון להחזיק כלי שיט באורך 700 רגל יציב כשהוא קשור לנקודה אחת היה מסוכן ביותר הן עבור הספינה והן עבור הבניין. לאחר מספר ניסיונות, כולל אחד שבו ספינת אוויר קטנה הצליחה להישאר עגונה למשך דקות ספורות בלבד, הפרויקט ננטש. כיום, בעוד שהצפלינים נעלמו, המבנה נותר על כנו, ומשמש כתזכורת מרקיעת שחקים לתקופה שבה השמיים נראו כגבול היכולת של ההמצאה האנושית.
Tower Lights and Night Sky
אורות המגדל
בערב, ראש הבניין הופך למגדלור הנראה למרחקים. בעוד שהבניין מואר מאז שנות ה-60, שדרוג משמעותי בשנת 2012 הציג מערכת LED מבוקרת מחשב. טכנולוגיה זו מאפשרת טווח מדהים של שישה עשר מיליון צבעים ויכולת לשנות דפוסים כמעט באופן מיידי. זו אינו רק קישוט; זוהי צורת תקשורת עבור העיר כולה. הצבעים נבחרים בקפידה כדי לציין אירועים שונים. ייתכן שתראו אדום, לבן וכחול בחגים לאומיים, ירוק ביום פטריק הקדוש, או את צבעי קבוצת ספורט מקומית לאחר ניצחון גדול. הבניין גם מואר כדי להפגין סולידריות עם אירועים גלובליים או כדי להעלות מודעות למטרות חשובות. בלילות רבים, המגדל אף מבצע 'מופעי אור' כוריאוגרפיים המסונכרנים למוזיקה המשודרת בתחנות רדיו מקומיות. תצוגה דינמית זו הפכה את גורד השחקים ליותר מסתם ציון דרך; הוא חלק חי מהשיח של ניו יורק. בין אם מדובר בזוהר לבן רך בלילה שקט או בקשת תוססת במהלך מצעד הגאווה, האורות משקפים את מצב הרוח הקולקטיבי ואת רוחם של תושבי העיר.
מתג התאורה
כאן תוכלו לראות גרסה טקסית של המתג המשמש להפעלת האורות המפורסמים של המגדל. במשך עשורים, נהוג להזמין ידוענים, אישי ציבור ומנהיגים קהילתיים לבקר בבניין וללחוץ על המתג עבור אירועי תאורה מיוחדים. טקסים אלו נערכים לעיתים קרובות כדי לציין תחילתה של חגיגה מסוימת או קמפיין מודעות. הקדישו רגע להתבונן בעיצוב הידית והבסיס. גם באביזר פונקציונלי כמו זה, השפעת סגנון הארט דקו היא בלתי ניתנת לערעור. הקווים הנקיים והאנכיים והבסיס המדורג והגיאומטרי משקפים את הצללית האדריכלית של הבניין עצמו. עקביות עיצובית זו משקפת את האובססיה של שנות ה-30 לאסתטיקה של 'עידן המכונה', שבה אפילו כלים תעשייתיים זכו לטיפול אמנותי. בעוד שהאורות בפועל נשלטים כיום על ידי תוכנות מחשב מתוחכמות, המתג הפיזי הזה נותר סמל עוצמתי לחיבור האנושי לבניין. הוא מייצג את הרגע שבו פעולה של אדם אחד יכולה להאיר את הלילה עבור מיליוני אנשים ברחבי המטרופולין, וממשיך מורשת של מעורבות ציבורית הנמשכת דורות.
