Languages
15Ciutat de les Arts i les Ciències מדריך שמע
מתחם תרבותי ואדריכלי רחב ידיים הממוקם בוולנסיה, ספרד. המתחם כולל מספר מבנים המוקדשים לאמנות, מדע ובידור, ומהווה מוקד משיכה תיירותי מרכזי.

עובדות מהירות
27
תחנות מוקלטות
15
שפות
100%
אופליין
📍 Valencia, Spain
על הסיור
מתחם תרבותי ואדריכלי רחב ידיים הממוקם בוולנסיה, ספרד. המתחם כולל מספר מבנים המוקדשים לאמנות, מדע ובידור, ומהווה מוקד משיכה תיירותי מרכזי.
הורד את האפליקציה בחינם
על הסיור
Queen Sofia Palace of the Arts

תצפית הגלריה העליונה
הגלריה העליונה משמשת כנקודת מעבר מרהיבה בין הפנים האינטימי והממוקד של בית האופרה לבין קנה המידה הגדול והפתוח של הפארק שמסביב. שימו לב לצלעות המבניות האנכיות והעצומות המתנשאות מעליכם. הן אינן שם רק לתמיכה; הן מרווחות כך שיאפשרו לשטף של אור טבעי להגיע עמוק אל ליבת הבניין, ולשנות את אווירת החלל ככל שהשמש נעה במהלך היום. בזמן שאתם סופגים את הנוף לעבר שאר המתחם, הקדישו רגע להתבונן בריהוט באזור זה. פריטים אלו עוצבו במיוחד עבור בניין זה, וכוללים את אותה אסתטיקה רזה ואווירודינמית של האדריכלות עצמה. הריהוט מרגיש פחות כמו קישוט ויותר כמו הרחבה של השפה המבנית של הבניין. מכאן, תוכלו לראות כיצד הארמון משתלב בנוף הרחב יותר של עיר האמנויות והמדעים, ומתפקד כמעטפת מגן שעדיין מרגישה קלילה, אוורירית וקשורה באופן בלתי נפרד לסביבתה.
Montolivet Bridge

גשר מונטוליבט
גשר מונטוליבט הוא יותר מסתם נתיב תחבורה; הוא הסף הפיזי שבו העיר העתיקה פוגשת את החדשה. כשאתם עוברים מעליו או לידו, שימו לב לצלעות הבטון הלבנות והאופייניות בחלק התחתון של המפתח. אלמנטים מבניים אלו תוכננו להיראות כמו בטנו השלדית והרחבה של לווייתן, וממשיכים את הנושא הביולוגי שנמצא ברחבי העמק. גשר זה תוכנן על ידי סנטיאגו קלטרווה כדי להחליף מעבר מסורתי יותר שעמד כאן בעבר. על ידי שילוב הגשר בעיצוב הכולל של המתחם, האדריכל הבטיח שכל אלמנט במסע של המבקר - אפילו פעולת הנהיגה או ההליכה על פני אפיק הנהר - תורמת לתחושה של כניסה ל'עיר העתיד'. הגשר משתרע על פני הפארק הירוק והרחב שהיה פעם נהר הטוריה, ומשמש כציון דרך מודרני המסמן את הגעתכם למרחב שבו אדריכלות והנדסה נחגגות כצורות אמנות. הקווים הנקיים והמשטחים הלבנים שלו משמשים כפתיח ויזואלי למבנים המפוארים שנמצאים ממש לפניכם.
The Hemisfèric

ל'אמיספריק
ל'אמיספריק, שנפתח בשנת 1998, היה המבנה החלוצי של כל המתחם התרבותי הזה. העיצוב שלו מבוסס על הרעיון הפואטי של 'עין החוכמה', המתבוננת בעולם דרך העדשה של המדע והקולנוע. בתוך המעטפת העצומה תמצאו קולנוע IMAX חדיש. התיאטרון עצמו שוכן בתוך כדור ענק, המייצג את האישון של עין אדריכלית זו. אחד המאפיינים המרתקים ביותר של הבניין הוא ה'עפעף' שלו. המבנה החיצוני של תריסי זכוכית ופלדה אינו סטטי; הוא מצויד במנופים הידראוליים שיכולים להרים ולהוריד מקטעים מהמעטפת, ממש כמו מצמוץ של עין אנושית. אלמנט קינטי זה מאפשר לבניין ליצור אינטראקציה עם האור ועם הסביבה. כחלק הראשון בפאזל שהושלם, ל'אמיספריק קבע את הטון לכל הפרויקט, והדגים כיצד ניתן להשתמש באדריכלות כדי ליצור מטאפורות מוחשיות לחוויה האנושית ולחתירה לידע. הוא נותר אחד מציוני הדרך המצולמים והמוכרים ביותר בספרד.

השתקפות העין
כדי להעריך באמת את העיצוב של ל'אמיספריק, עליכם להסתכל עליו בשילוב עם בריכת ההשתקפות. האדריכל סנטיאגו קלטרווה תכנן את הבניין במכוון כחצי-כדור, ביודעו שהמים יספקו את החצי החסר. כאשר פני הבריכה שקטים, ההשתקפות מתיישרת בצורה מושלמת עם המבנה הפיזי ומשלימה את הצורה המעגלית של עין אנושית. ללא מראה מימית זו, המטאפורה האדריכלית של 'עין החוכמה' הייתה נותרת לא שלמה. בחלק העליון של ה'עין' ממוקמת 'גבה' מבנית מרשימה המגנה על שבילי ההליכה הסגורים בזכוכית שמתחתיה. שבילים אלו מאפשרים למבקרים לטייל ממש לצד קו המים, להרגיש את הבריזה הקרירה מהבריכה תוך כדי מבט אל ה'אישון' של התיאטרון. יחסי הגומלין הללו בין בטון מוצק, זכוכית שקופה ומים משתקפים יוצרים תחושה של סימטריה ואיזון מושלמים. זוהי תזכורת לכך שבמתחם זה, הנוף אינו רק רקע למבנים - הוא חלק מהותי מהאדריכלות עצמה.
The Umbracle

ל'אומברקלה
ל'אומברקלה הוא טיילת פתוחה ומרשימה המוגדרת על ידי סדרה של 55 קשתות קבועות ו-50 קשתות צפות, היוצרות חופה שלדית וקצבית. זהו הרבה יותר מסתם שביל הליכה; זהו גן בוטני שנאצר בקפידה כדי להציג את חיי הצומח המגוונים של אזור ולנסיה. בזמן שתטיילו, תראו מגוון מינים מקומיים, כולל עצי דקל גבוהים, עצי תפוז מר ריחניים ושיחי לבנדר ארומטיים הממלאים את האוויר בניחוח. המבנה תוכנן עם חזון לטווח ארוך: הקשתות משמשות כסבכה ענקית לצמחים מטפסים. עם הזמן, גפנים אלו אמורות לכסות לחלוטין את צלעות הפלדה הלבנות ולהפוך את הטיילת למנהרה ירוקה וחיה המספקת צל טבעי. המיזוג הזה בין הנדסה קשיחה לצמיחה אורגנית הוא נושא מרכזי בפארק. הוא מציע מקלט מוצל ושליו שבו תוכלו להעריך את הצמחייה הים-תיכונית בעודכם מוקפים בקו הרקיע העתידני של עיר האמנויות והמדעים.
Prince Felipe Science Museum

מוזיאון המדע על שם הנסיך פליפה
מוזיאון המדע על שם הנסיך פליפה, המשתרע על פני אורך של למעלה מ-220 מטרים, הוא אחד המבנים המרשימים ביותר במתחם. צורתו המשוננת והקצבית נועדה לעורר את דמותו של שלד לווייתן פרהיסטורי, נושא שממשיך ללוות אתכם עם הכניסה לבניין. בפנים, 'צלעות' הבטון הלבנות והענקיות שראיתם מבחוץ משתקפות ויוצרות חלל מתנשא דמוי קתדרלה, המוקדש לידע אנושי. המוזיאון פועל לפי כלל ספציפי ויוצא דופן: 'אסור לא לגעת'. בניגוד למוזיאונים מסורתיים שבהם מוצגים נשמרים מאחורי זכוכית, זוהי סביבה אינטראקטיבית לחלוטין. המבקרים מוזמנים ליצור אינטראקציה ישירה עם המוצגים ולהפוך את המדע לחוויה מעשית. קנה המידה העצום של הבניין מאפשר לו לאכלס מגוון מדהים של תצוגות, מחקר חלל ועד מסתרי גוף האדם. על ידי שילוב התחושה הרוחנית והגדולה של קתדרלה עם הסקרנות של מעבדה, המוזיאון חוגג את פלא התגלית והופך מושגים מדעיים מורכבים לנגישים ומרגשים עבור אנשים בכל הגילאים.
The Sundial

כיכר המוזיאון
במבט לאחור לעבר ה'ל'אמיספריק' (L'Hemisfèric) מנקודת תצפית זו, ניתן לראות את תוכנית האב של המתחם כולו. כל המבנים מיושרים בצורה מושלמת על ציר אחד העוקב אחר הנתיב המקורי והמתפתל של נהר הטוריה. פרויקט מונומנטלי זה היה הימור פוליטי וכלכלי מאסיבי עבור העיר ולנסיה, שעלה כמעט מיליארד אירו במהלך שני עשורים של בנייה. בזמנו, מבקרים תהו אם מיזם יקר כל כך הוא הכרחי. עם זאת, ההימור השתלם. עיר האמנויות והמדעים הצליחה להפוך את ולנסיה מעיר נמל אזורית ליעד תיירותי עולמי מרכזי ומרכז לאדריכלות מודרנית. מה שהיה פעם אפיק נהר מועד להצפות הוא כיום ציון דרך מוכר בינלאומי. כיכר זו משמשת כחלל התכנסות שבו ניתן להעריך את ההרמוניה בין המבנים השונים, שלכל אחד מהם אישיות ייחודית משלו, אך כולם מאוחדים על ידי שפת עיצוב משותפת של בטון לבן, זכוכית ומים.
Assut de l'Or Bridge

גשר אָסוּט דה לה אוֹר (Assut de l'Or)
במבט על המתחם, אי אפשר לפספס את העמוד הלבן המתנשא לגובה שמגדיר את קו הרקיע. זהו גשר 'אסוט דה לה אור', יצירת מופת של הנדסה מודרנית. בשיאו, העמוד מגיע ל-125 מטרים, מה שהופך אותו לנקודה הגבוהה ביותר בכל העיר ולנסיה. בשל צורתו הייחודית והא-סימטרית והאופן שבו הכבלים שלו פרוסים, המקומיים העניקו לו כמה כינויים חיבה. יש המכנים אותו 'הנבל', בעוד אחרים מתייחסים אליו כ'אל חמונרו' (El Jamonero), כלומר מתקן לחיתוך חמון – רמז למתקני העץ המסורתיים המשמשים לפריסת חמון סראנו ספרדי. מעבר לתפקידו כעורק תחבורה, הגשר משרת מטרה שמימית. העמוד המסיבי שלו פועל כ'גנומון' (מוט) של שעון שמש ענק; ככל שהשמש נעה בשמי הים התיכון, הגשר מטיל צל ארוך שנע על פני המרחבים הירוקים של הפארק הסמוך, ומסמן את חלוף הזמן בקנה מידה מונומנטלי. זוהי דוגמה מושלמת לאופן שבו התשתית הפונקציונלית של העיר הפכה ליצירת אמנות ציבורית המקיימת אינטראקציה ישירה עם הסביבה ועם האנשים הנהנים ממנה.
The Oceanogràfic

גלריית המדוזות
בגלריה זו, נדמה שהעולם מאט את קצבו כשצופים בתנועה המהפנטת והקצבית של המדוזות. יצורים אלו הם שורדים אמיתיים; הם קיימים באוקיינוסים שלנו כבר למעלה מ-500 מיליון שנים, מה שאומר שהם קדמו לדינוזאורים ושרדו הכחדות המוניות רבות. מה שאולי מדהים מכל הוא הפשטות הביולוגית שלהם: הם משגשגים ללא מוח, לב או מערכת שלד. במקום זאת, הם מסתמכים על מערכת עצבים פשוטה כדי לנווט בסביבתם המימית. כדי להעצים את החוויה, הגלריה משתמשת בתאורה מיוחדת שנועדה להדגיש את גופן השקוף של המדוזות. זה חשוב במיוחד מכיוון שרבים ממינים אלו הם בעלי יכולת הארה ביולוגית (ביולומינסנציה) בטבע, ומייצרים אור משלהם בחשכת מעמקי האוקיינוס. כשהן נסחפות במים, צורותיהן הזוהרות יוצרות מופע אור חי. תערוכה זו מזמינה אתכם להעריך את היופי העדין של בעלי חיים עתיקים אלו, שמבנה הבסיס שלהם נותר כמעט ללא שינוי במשך חצי מיליארד שנים, מה שמוכיח שלעיתים, פשטות היא המפתח האולטימטיבי להישרדות באחת הסביבות הקשות ביותר על פני כדור הארץ.

אושנוגרפיק (Oceanogràfic)
ככל שאנו מתקדמים לעבר הקצה המזרחי של המתחם, תבחינו בשינוי מובהק בסגנון האדריכלי. הבניין האלגנטי הזה, המזכיר שושנת מים פורחת, תוכנן על ידי האדריכל הנודע פליקס קנדלה ולא על ידי קלטראווה. הצורה ידועה כ'פרבולואיד היפרבולי', סימן היכר של עבודתו של קנדלה. מה שהופך את המבנה הזה למדהים באמת הוא הדיוק הטכני של בנייתו; גג הבטון דק להפליא, ועוביו סנטימטרים ספורים בלבד בקצוות החיצוניים שלו. המעטפת שנראית עדינה זו משמשת ככניסה דרמטית לאושנוגרפיק, האקווריום הגדול ביותר באירופה. בתוך המתקן העצום הזה, יותר מ-42 מיליון ליטרים של מים מספקים בית לאלפי בעלי חיים ימיים. הצורה האורגנית והזורמת של הבניין מכינה בצורה מושלמת את הבמה לנפלאות התת-ימיות הממתינות בפנים, תוך התרחקות מהצורות השלדיות דמויות העצם של המוזיאון ובית האופרה לעבר עיצוב המעורר את הקימורים העדינים של החיים הימיים. הוא עומד כעדות ליכולתו של קנדלה להפוך בטון כבד למשהו שנראה קל וחינני כמו פרח הצף על בריכה.



