Languages
15Highclere Castle מדריך שמע
טירת הייקלייר היא אחוזה כפרית ויקטוריאנית מפוארת שנבנתה בסגנון יעקוביני, והיא מפורסמת בעיקר בתור אתר הצילומים המרכזי של סדרת הטלוויזיה 'אחוזת דאונטון'. הטירה שוכנת בתוך פארק רחב ידיים שתוכנן על ידי קייפביליטי בראון.
עובדות מהירות
17
תחנות מוקלטות
15
שפות
100%
אופליין
📍 Basingstoke and Deane, United Kingdom
על הסיור
טירת הייקלייר היא אחוזה כפרית ויקטוריאנית מפוארת שנבנתה בסגנון יעקוביני, והיא מפורסמת בעיקר בתור אתר הצילומים המרכזי של סדרת הטלוויזיה 'אחוזת דאונטון'. הטירה שוכנת בתוך פארק רחב ידיים שתוכנן על ידי קייפביליטי בראון.
הורד את האפליקציה בחינם
על הסיור
The Stable Block
מתחם האורוות
מבני הלבנים של מתחם האורוות מייצגים את חדר המכונות של האחוזה. בעוד שהבית המרכזי היה הבמה של האריסטוקרטיה, אזור זה היה התחום של כוח העבודה 'מלמטה', כולל מטפלי סוסים, רכבים ופועלים. עם זאת, במהלך מלחמת העולם הראשונה, חללים אלו קיבלו מטרה רצינית הרבה יותר. אלמינה, הרוזנת החמישית מקרנארבון, הפכה את טירת הייקלר לבית חולים מיוחד עבור חיילים פצועים שחזרו מקווי החזית בצרפת. היא לא הייתה רק מממנת הפרויקט; היא שימשה כאחות מוסמכת וכמנהלת קפדנית ביותר. אלמינה עמדה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של היגיינה וטיפול רפואי, ולעיתים קרובות מימנה ציוד חדיש מכיסה הפרטי. חצרות האורוות, שבדרך כלל הדהדו בקולות הסוסים, הפכו למקום של החלמה ושיקום. כיום, מבנים פונקציונליים אלו מזכירים לנו את הלוגיסטיקה העצומה הנדרשת לניהול אחוזה של 5,000 דונם. עבודת הלבנים כאן פשוטה יותר מאשר בטירה המרכזית, מה שמדגיש את האופי המעשי של המבנים. שימו לב לדלתות העץ הגדולות ולחלונות הקטנים של המגורים העליונים שבהם התגורר הצוות בעבר. מבנים אלו שרדו את המעבר מעידן כרכרות הסוסים לעידן הממונע של תחילת המאה ה-20.
The State Rooms and Family Portraits
דיוקן הנרי הרברט, הרוזן הראשון מקרנארבון (1741-1811)
הנרי הרברט, הרוזן הראשון מקרנארבון, היה דמות מרכזית בהיסטוריה של אחוזה זו. במהלך חייו, עלתה המשפחה משמעותית במעמדה החברתי והפוליטי. כאשר קיבל לידיו את האחוזה, המגורים העיקריים היו אחוזה מוקדמת מהמאה ה-17. עם זאת, ככל שהרברטים צברו השפעה בממשל הבריטי ובחצר המלוכה, הם נזקקו לבית שישקף את מעמדם החדש. דיוקן זה מציג אותו בתפקידו הרשמי, מגלם את כבודו של אדם שנע בחוגים הגבוהים ביותר של לונדון במאה ה-18. תחת הנהגתו החל המעבר ממשפחת אצולה מקומית למשפחה בעלת חשיבות בינלאומית. הקריירה הפוליטית שלו וקשריו סייעו להבטיח את תואר הרוזנות, תואר שעבר בירושה לאורך דורות. הציור משקף את האופנה והאצילות של התקופה הג'ורג'יאנית, תקופה של התרחבות משמעותית עבור האימפריה הבריטית והאצולה בעלת הקרקעות. שינוי זה במעמד הוביל בסופו של דבר את צאצאיו להזמין את פרויקטי הבנייה האדירים שהובילו לארמון הנוכחי. הרוזן מתואר עם סמלים ללמדנותו וסמכותו, כמו המסמכים שעל השולחן לצידו. מורשתו נמצאת לא רק בשם המשפחה, אלא בנוף עצמו של השטחים שסייע לעצב.
The Castle Turrets and Egyptological Legacy
צריחי מגדל השעון
מגדל השעון והצריחים הסובבים אותו מגדירים את קו הרקיע של הטירה. בעוד שהם מהווים ניצחון של האדריכלות של צ'ארלס בארי, הם גם מאכלסים היסטוריה המשתרעת הרבה מעבר לאזור הכפרי של אנגליה. זה היה ביתו של הרוזן החמישי מקרנארבון, אדם בעל תשוקה עמוקה ומתמשכת לאגיפטולוגיה. בריאותו דרשה ממנו לבלות את החורפים באקלים חם יותר, מה שהוביל אותו למצרים ולשותפות פורייה עם הארכיאולוג הווארד קרטר. יחד, הם בילו שנים בחפירות בעמק המלכים. מאמציהם הגיעו לשיאם בשנת 1922 עם התגלית ששינתה את העולם של קבר תות ענח' אמון. הרוזן החמישי נכח כאשר החותם נשבר לראשונה, ונכנס לקבר כדי למצוא אוצרות שהיו חבויים במשך אלפי שנים. כיום, קשר זה נשמר במרתפי הטירה, המאכלסים תערוכה ייעודית של עתיקות מצריות והעתקים מהממצאים. צריחי הטירה, המשקיפים על הנוף השקט של המפשייר, סיפקו פעם מקלט שליו לרוזן בזמן שתכנן את משלחותיו. שילוב זה של מורשת אנגלית מסורתית עם מסתורי מצרים העתיקה הוא פרק ייחודי בסיפורה של הייקליר. המגדלים הגבוהים עומדים כתזכורת לרוח ההרפתקנית שפעם חיה באולמות אלו, מושיטים יד אל השמיים באותה שאפתנות שהובילה את הרוזן לחולות מצרים.
The Monk's Garden
חומת גן הנזירים
בעוד שרוב מה שאתם רואים היום מתוארך למאה ה-19, חלק ספציפי זה של חומת לבנים וצור שייך לפרק עתיק הרבה יותר של האחוזה. חומרים אלו הם חלק מהחלק הפיזי העתיק ביותר של השטח, הידוע כגן הנזירים. ההיסטוריה של אתר זה מגיעה עד שנת 749 לספירה, כאשר האדמה הוענקה לבישופים של וינצ'סטר. במשך מאות שנים, זה לא היה אתר לארמון מפואר, אלא מרכז דתי ומנהלי עבור הכנסייה. הנזירים שעבדו באדמה זו השתמשו בה לצורכי קיום והתבוננות שקטה. השילוב של צור מקומי ולבנים אדומות הוא סגנון בנייה מסורתי לאזור, שנבחר בשל עמידותו ושפע חומרי הגלם באדמת המפשייר. חומות אלו ראו את עלייתם ונפילתם של מבנים מימי הביניים הרבה לפני שהטירה הנוכחית הייתה אפילו רעיון. עם הזמן, הגן עבר ממקור מעשי למזון ועשבי תיבול לחלל דקורטיבי, אך חומות היסוד נותרו כגשר לעבר ימי הביניים. המרקם הלא אחיד של הצור והטחב הגדל בסדקים מספקים ניגוד חד לאבן החלקה והחתוכה במכונה של הטירה הראשית. גבול זה מסמן את המעבר לחלל המוקדש לשלווה ולהמשכיות היסטורית.
קשתות עצי הטקסוס
כניסה לגן הנזירים מובילה אתכם לקשתות הטופיארי המטופחות בקפידה של עצי הטקסוס. מבנים חיים אלו הם חלק ממסורת ארוכה של עיצוב גנים אנגלי, שבה צמחי ירועד מעוצבים לצורות אדריכליות. הליכה דרך מנהרות עלים כהות אלו יוצרת תחושה של התבודדות ופרטיות, המגנה על המבקר מהנופים הפתוחים של הפארק שמסביב. אזור זה תוכנן כמקום להתבוננות שקטה, המציע ניגוד חד לחזית המפוארת והציבורית של הטירה. עצי הטקסוס נבחרו בשל אורך חייהם ויכולתם לעמוד בגיזום כבד, מה שמאפשר להם לשמור על צורות מדויקות אלו במשך עשורים. בתוך הגן, האווירה שקטה, כאשר העלווה העבה משתיקה את הצלילים משאר חלקי האחוזה. זה היה המקלט הפרטי של המשפחה, מקום לשיחות אינטימיות וטיולים בודדים. הקשתות ממסגרות מראות של תצוגות פרחים קטנות ופינות נסתרות של הגן, ומדריכות אתכם לאט דרך הנוף. בעוד שהטירה היא אנדרטה למעמד והיסטוריה, קשתות הטקסוס מייצגות את הצד הרך והאישי יותר של חיי האחוזה. הירוק העמוק של הטקסוס נשאר קבוע לאורך כל עונות השנה, ומספק מבנה קבוע לגן גם בעיצומו של החורף. השביל מתחת לקשתות שחוק וחלק משנים של צעדים.
The Secret Garden and Capability Brown
פסלו של קפביליטי בראון
כשאתם עומדים בפארק, ייתכן שתיתקלו בפסל זה של לנסלוט 'קפביליטי' בראון, מעצב הנוף המשפיע ביותר בהיסטוריה האנגלית. במהלך המאה ה-18, בראון הוביל מהפכה בתחום הנוף, שהתרחקה מהגנים הנוקשים והגיאומטריים של העבר. הוא האמין ששטחי אחוזה גדולה צריכים להיראות כגרסה אידיאלית של הטבע, עם מדשאות רחבות ידיים, אגמים מתפתלים וקבוצות עצים ממוקמות אסטרטגית. הוא נהג לומר ללקוחותיו שלקרקע שלהם יש 'יכולת' (Capability) רבה לשיפור, מה שהוביל לכינויו. החזון שלו עבור הייקלר כלל ארגון מחדש מאסיבי של האחוזה המשתרעת על פני 5,000 אקר. הוא העתיק כפרים שלמים, שינה נתיבי דרכים ונטע אלפי עצים כדי ליצור את הנופים הטבעיים שהאורחים נהנים מהם עד היום. המטרה הייתה ליצור תחושה של מרחב אינסופי והרמוני, שמרגיש פראי אך מבוקר בצורה מושלמת. כשאתם מביטים על הגבעות ורואים כיצד העצים ממסגרים את הנוף המרוחק, אתם מביטים ביצירת אמנות חיה שתוכננה על ידי בראון לפני למעלה ממאתיים שנה. פסל זה משמש כמחווה לאיש שהגדיר את המראה הקלאסי של אחוזות הכפר האנגליות. עבודתו סיפקה את הרקע המושלם לטירה הוויקטוריאנית שתיבנה בסופו של דבר במרכז הפארק שלו. פסל האבן לוכד את דמותו בשיא הקריירה שלו, כאשר היה המעצב המבוקש ביותר במדינה.
הארז הגדול
עצי הארז הלבנוני העצומים הפזורים ברחבי האחוזה הם מהמאפיינים הבולטים ביותר של הנוף. רבים מהם ניטעו בסוף המאה ה-18, כחלק ממאמציו של הרוזן הראשון לשפר את הפארק עם מינים אקזוטיים ומרשימים. מעבר ליופיים הטבעי, לעצים אלו יש 'קשר קנדי' ייחודי לטירה. בשנות ה-60 של המאה ה-19, הייקלר הפכה למרכז דיפלומטיה בינלאומי ברגע מכריע בהיסטוריה. הרוזן הרביעי מקרנארבון היה דמות פוליטית מרכזית שאירח את ראש הממשלה הראשון של קנדה, ג'ון א' מקדונלד, וצירים נוספים ממש כאן בטירה. יחד, הם ניסחו את חוק צפון אמריקה הבריטית משנת 1867. חקיקה מכוננת זו יצרה למעשה את הדומיניון של קנדה, ואיחדה מחוזות שונים למדינה אחת. נאמר שחלק מהדיונים המכריעים הללו התקיימו בזמן הליכה תחת הענפים המשתרעים של העצים הללו. הארזים צמחו במשך מאות שנים, וענפיהם השטוחים והכבדים מעניקים תחושה של גיל וקביעות לשטח. הם מהגדולים והעתיקים מסוגם במדינה, עם קליפת עץ שהתעבתה ונסדקה במהלך הדורות. עצים אלו עמדו איתן דרך תהפוכות פוליטיות וחילופי דורות, ונותרו נקודת ציון קבועה בהיסטוריה המשתנה של האחוזה. אתם יכולים לראות כיצד פריסתם הרחבה יוצרת חופה מוצלת מעל המדשאות.
Jackdaws Castle Folly
טירת ג'קדוס
מבנה זה הוא דוגמה קלאסית ל'פולי' (Folly) אדריכלי – מבנה שתוכנן בעיקר למען משיכה ויזואלית ולא למטרה מעשית של מגורים. טירת ג'קדוס, שנבנתה במאה ה-18, מוקמה על גבעה זו כדי לשמש מוקד משיכה למבטם של השוהים בבית המרכזי. העיצוב שלה כולל עמודים קורינתיים קלאסיים התומכים בגמלון רשמי, המחקה את סגנון המקדשים היווניים או הרומיים העתיקים. הדבר שיקף את האופנה העכשווית של הערצת העת העתיקה בקרב האליטה האנגלית. מבני פולי כאלו היו אלמנטים חיוניים בנוף המעוצב. הם העניקו למבקרים יעד לצעוד לעברו והוסיפו תחושה של היסטוריה ותרבות לפארק. מנקודת תצפית זו, המשפחה ואורחיהם יכלו ליהנות מנופים פנורמיים של האחוזה תוך שהם מוגנים מהשמש. השם 'טירת ג'קדוס' מגיע ככל הנראה מהציפורים (Jackdaws) שלעיתים קרובות מקננות בנקיקי האבן של חורבות ומבנים מסוג זה. למרות שהיא נראית כמקדש מפואר, מדובר למעשה בחזית דקה יחסית, שנועדה להיראות מרחוק. הבחירה בסדר הקורינתי, הידוע בכותרות המעוטרות בעלי אקנתוס, מוסיפה נופך של אלגנטיות לצלע הגבעה. האבן התבלתה במהלך המאות, וקיבלה פטינה אפורה ורכה המשתלבת בצמחייה שמסביב. היא עומדת כעדות לרצון של המאה ה-18 להביא את הפאר של הים התיכון אל לב הכפר האנגלי.
הנוף הקלאסי
כשאתם עומדים בין עמודי המבנה, אתם יכולים לחוות את הנוף בדיוק כפי שהתכוונו מעצבי המאה ה-18. מיקום זה מספק מבט ממוסגר חזרה לעבר הבית המרכזי, ויוצר קשר ויזואלי דרמטי בין הפארק הפראי לבין האדריכלות המעודנת של הטירה. מעצבי נוף השתמשו במבנים אלו כ'מסגרות' כדי לכוון את העין ולשלוט בחוויית המבקר באחוזה. ההליכה מהטירה לנקודה זו הייתה מסע מכוון, שנועד לבנות ציפייה ולהציע נקודת מבט חדשה על הפאר של הבית. מכאן, הטירה נראית כשוהה בתוך ים של ירוק, ממוקמת בצורה מושלמת על רקע הגבעות. תצפית זו מדגישה את ההרמוניה בין המבנה לקרקע, עיקרון ליבה של עידן 'קפביליטי' בראון. עבור אורחים במאות ה-18 וה-19, נוף זה היה תצוגה של עושר וטעם, המעיד על כך שהבעלים החזיקו גם בבית מפואר וגם בשטח עצום ומטופח להפליא. החוויה החושית כוללת את רשרוש הרוח בעצים הסמוכים ואת תחושת המרחב הפתוח של ראש הגבעה. הצריחים והמגדלים של הטירה בולטים בבירור על רקע השמיים, ומדגישים את גובהה. יישור ספציפי זה חושב בקפידה כך שהבית ייראה בזווית המרשימה ביותר שלו. השביל חזרה לבית הוא שיפוע עדין, המזמין אתכם לחזור ללב האחוזה לאחר השהות בראש הגבעה.
The Etruscan Temple of Diana
מקדש דיאנה
מקדש דיאנה, המכונה לעיתים קרובות גם המקדש האטרוסקי, הוא רוטונדה קלאסית מעגלית הממוקמת בנקודה בולטת בשטח. המבנה נבנה בסוף המאה ה-18, והוא דוגמה מצוינת למשיכה של התקופה לאדריכלות רומית ויוונית. גג הכיפה שלו נתמך על ידי טבעת עמודים, מה שיוצר חלל הפתוח לבריזה אך מוגן מפני הגשם. מבנה זה שימש כבית קיץ מתוחכם שבו המשפחה יכלה להתכנס לתה של אחר הצהריים או לאירועים חברתיים קטנים. מתוך המקדש, הנופים משתרעים על פני הפארק המתגלגל, ומאפשרים לרוזנים ולאורחיהם לסקור את האחוזה מנקודת תצפית נוחה ומוצלת. הסגנון הקלאסי נתפס כסימן להשכלה ועידון, המחבר את האריסטוקרטיה האנגלית לציוויליזציות העתיקות שהעריצו. בפנים, הפרטים הדקורטיביים פשוטים יותר מאלו שבטירה המרכזית, אך עדיין שומרים על אווירה של אלגנטיות שקטה. הרוטונדה מוקמה כדי למקסם את ההשפעה החזותית של העצים שמסביב והגבעות המרוחקות, מה שהפך אותה ליעד מועדף לטיולים באחוזה. כיום, היא נותרה נקודת ציון שקטה בנוף, כשאבנה הלבנה מנצנצת כנגד הדשא. הכיפה מעוטרת בקישוט קצה, ובסיס המבנה מוגבה מעט כדי לשפר את זווית הצפייה. המבנה מייצג תקופה שבה ההנאה מהטבע הייתה בלתי נפרדת מהצגת התרבות הקלאסית.
