סטאגירה מדריך קולי בעברית

ברוכים הבאים אל סטאגירה, מושבה יוונית עתיקה ליד החוף המזרחי של הכלקידיקי, בצפון יוון. העיר עמדה על חצי אי, לצד העיירה המודרנית אולימפיאדה. מתיישבים איונים מאנדרוס ייסדו אותה בשנת 655 לפני הספירה. היא ידועה בעיקר כמקום הולדתו של אריסטו, הפילוסוף, שנולד כאן בשנת 384 לפני הספירה. החומות הנמוכות בחזית הן הריסותיה של אותה עיר, ומאחוריהן הים נפתח לעבר שורת גבעות מיוערות. היה זה הארכאולוג הדני קארל פרדריק קינץ שזיהה את האתר בשנת 1886, על סמך תיאורים עתיקים של העיר.

Photo: Iolchos07 · CC BY-SA 4.0

תושבי סטאגירה החליפו צדדים בשנת 424 לפני הספירה, באמצע המלחמה הפלופונסית. מאז מלחמות פרס, העיר שלהם השתייכה לברית בהנהגת אתונה ושילמה לקופה המשותפת שלה. כעת הם הצטרפו לספרטה במקום זאת. אתונה כעסה על המהלך. הגנרל האתונאי קלאון, דמות שנויה במחלוקת, מיהר לצור על העיר בשנת 422 לפני הספירה, אך המצור לא הביא שום תוצאה. קלאון עצמו מת בהמשך אותה שנה, בקרב אמפיפוליס. סטאגירה נשארה בצד של ספרטה למשך שאר המלחמה. חומות כמו זו, לאורך הצוק מעל המפרץ, היו מסוג ההגנה שמצור כמו זה של קלאון היה בוחן. בשנת 1995 בוצעו עבודות שיקום על ביצור העיר ועל האקרופוליס שלה.

Photo: Teodoreh1 · CC BY-SA 4.0

בשנת 348 לפני הספירה פיליפוס השני ממוקדון כבש את סטאגירה והרס אותה. בהמשך הוא בנה מחדש את העיר, בתמורה לחונכות של אריסטו לבנו של פיליפוס, אלכסנדר. הוא גם יישב מחדש את התושבים הקודמים, ומבנים חדשים רבים הוקמו, כולל אמת מים. חלקים מחומָה זו עשויים להשתייך לבנייה מחדש ההיא. הבסיס שלה עשוי ממספר בלוקים מרובעים, עם אבנים קטנות יותר המשובצות בתוך הריסות מעליהן. הבנייה בלבד אינה מראה מי בנה אותה.

Jean Housen · CC BY-SA 4.0

לפי המסורת, אריסטו נקבר בכיכר בסטאגירה. לאחר הקבורה, אותה כיכר הוקצתה כמקום המפגש של המועצה, הידועה בשם בולה. כאן, בסיס ארוך של אבן בהירה עולה בדרגות, עם גרם מדרגות מרכזי. יש המתארים בסיס כזה כסטואה אזרחית, אולם עמודים לעניינים ציבוריים. האם במה זו עמד על אותה כיכר אינו בטוח.

Jean Housen · CC BY-SA 4.0

הסטואה הייתה אכסדרה מקורה וארוכה, מקום להליכה ולמפגש. כאן משטח הליכה מישורי עובר לצד שורה של בלוקים מדורגים מאבן. אם חלק זה שייך לסטואה, הרי שבסיס אבן מוגבה כזה נשא עליו את שביל ההליכה ואת האכסדרה שמעליו. בלוקים נמוכים מאבן תוחמים את הקצה, ובקצה הרחוק נראה הים מבין הגבעות.

Photo: Teodoreh1 · CC BY-SA 4.0

מתחמים מקודשים לדמטר, אלת התבואה, היו מאפיין טיפוסי של ערים יווניות. כאשר נבנתה העיר מחדש לאחר ההרס שזרע פיליפוס השני, שני מקדשים לדמטר נמנו עם המבנים החדשים. כאן, גושי אבן מרובעים גדולים מהווים את בסיס החומה, המונחים בשורות ישרות. מעליהם, אבנים גסות יותר וחצץ מטפסים אל עבר חלק עליון שבור. החומה עשויה הייתה לתחום מרחב מקודש. השאלה האם היא השתייכה לאחד מאותם מקדשים, או למבנה אחר, נותרה לא ברורה.

Jean Housen · CC BY-SA 4.0

אריסטו הלך לעולמו בכלקיס בשנת 322 לפני הספירה, ממחלת קיבה, בצער וברוח נפולה. המסורת גורסת כי גופתו הובאה חזרה לסטאגירה בכבוד רב. בני עירו הכתירו אותו כמייסד העיר, ה"אוֹיקיסְטֶס", המונח למנהיג המייסד מושבה. הם בנו מזבח מעל קברו והחלו לקיים לכבודו פסטיבל, האריסטוטליה. הם אף קראו לאחד מחודשי השנה על שמו. פלטפורמת אבן מעוגלת זו עשויה הייתה לשמש כרקע לכבוד שכזה, אך אין כאן שום דבר הנראה לעין המעיד על קבר או מזבח.

Photo: Teodoreh1 · CC BY-SA 4.0

קוסטאס סיסמנידיס הוביל את החפירה השיטתית בסטאגירה. החפירה החלה בשנת 1990 ונמשכה עד שנת 2000. מבנה זה נדון לראשונה בשנת 1996, בכנס ארכאולוגי, תחת הכותרת "מבנה בעייתי". עשרים שנה מאוחר יותר, בקונגרס עולמי בסלוניקי, טען סיסמנידיס כי המבנה הוא קבר ההירואון של אריסטו. הירואון הוא מתחם מקודש שנבנה כדי להוקיר גיבור, ובמקרה זה הגיבור הוא אריסטו. הוא ציין כי בחן אפשרויות אחרות תחילה, וכי כיום ישנן אינדיקציות חזקות לאפשרות זו. המתחם שכאן כולל רצפה של אבנים קטנות המסודרות בתבנית, עם קירות נמוכים המקיפים אותה. אבנים בלבד אינן יכולות להכריע את הסוגיה.

Dimitris Siskopoulos · CC BY 2.0

קירות מאבן גוויל ומאבן מסותתת נפגשים כאן בפינות, ומסמנים חללים נפרדים. האבנים מראות כיצד חולקו החללים הללו, אך לא למה שימש כל אחד מהם. גבעות מיוערות מתנשאות מאחורי הקירות.

Jean Housen · CC BY-SA 4.0

כלי חרס גדולים היו מכלי בית נפוצים בערים יווניות. זה נשבר לכמה חלקים, שעדיין מראים את העיקול הרחב של דפנותיו. דבר ממה שנראה כאן אינו מעיד על איזו משפחה החזיקה בו, או באיזה חדר עמד. החרס שלו הוא בצבע חום-אדמדם חם, והוא נשמר תחת זכוכית.

Jean Housen · CC BY-SA 4.0