Languages
15Scalinata di Trinità dei Monti מדריך שמע
המדרגות הספרדיות הן גרם מדרגות מונומנטלי בן 135 מדרגות ברומא, איטליה. הן מחברות בין פיאצה די ספניה לכנסיית טריניטה דיי מונטי, ומשמשות כמקום מפגש מפורסם וציון דרך אדריכלי.
עובדות מהירות
16
תחנות מוקלטות
15
שפות
100%
אופליין
📍 Rome, Italy
על הסיור
המדרגות הספרדיות הן גרם מדרגות מונומנטלי בן 135 מדרגות ברומא, איטליה. הן מחברות בין פיאצה די ספניה לכנסיית טריניטה דיי מונטי, ומשמשות כמקום מפגש מפורסם וציון דרך אדריכלי.
הורד את האפליקציה בחינם
על הסיור
Piazza di Spagna: The Grand Entrance
המדרגות הספרדיות
ברוכים הבאים ללב רובע קמפו מרציו שברומא. אתם עומדים מול ה'סקלינאטה די טריניטה דיי מונטי' (Scalinata di Trinità dei Monti), המוכרת בפי הכל כ'המדרגות הספרדיות'. גרם המדרגות המונומנטלי הזה הוא הרבה יותר מדרך פשוטה בין שתי נקודות; הוא תוכנן כתיאטרון עירוני מפואר. המדרגות נבנו בין השנים 1723 ל-1725, והן מורכבות מ-135 מדרגות טרוורטין המטפסות במדרון תלול של 29 מטרים. בנייתן התאפשרה בזכות ירושה משמעותית שהותיר הדיפלומט הצרפתי אטיין גפייה, שרצה ליצור דרך מלכותית יותר שתחבר בין הכנסייה הצרפתית 'טריניטה דיי מונטי' בראש הגבעה לבין הכיכר הספרדית שלמרגלותיה. המדרגות הן יצירת מופת של תכנון עירוני בסגנון הבארוק, המשתמשת בסידור מורכב של רמפות, עיקולים ונקודות תצפית. במקום עלייה ישרה ותועלתנית, האדריכל יצר סדרה של טרסות דמויות גן המאפשרות להולכי הרגל לעצור, לנשום וליהנות מנקודות המבט המשתנות על העיר תוך כדי טיפוס. ה'סלון' הזה של רומא שימש לאורך ההיסטוריה כמקום שבו אנשים נפגשים, מבלים בחברה וצופים בחיי הרחוב התוססים. כשאתם מביטים במדרגות, דמיינו את דורות הרומאים והמטיילים שעמדו בדיוק היכן שאתם עומדים כעת, מה שהופך את המקום לאחד המצולמים והאהובים ביותר בעיר הנצח.
השגרירות הספרדית
אולי תמצאו זאת מוזר שגרם מדרגות שמומן על ידי דיפלומט צרפתי ומוביל לכנסייה צרפתית מוכר ברחבי העולם בשם 'המדרגות הספרדיות'. ההסבר טמון בבניין הסמוך, ארמון ספרד. מאז שנת 1647, ארמון זה מאכלס את שגרירות ספרד לכס הקדוש, מה שהופך אותה לשגרירות העתיקה ביותר בעולם שעדיין נמצאת במיקומה המקורי. במהלך המאות ה-17 וה-18, השפעת הכתר הספרדי על רובע זה הייתה כה דומיננטית, עד שהכיכר כולה למטה נודעה בשם 'פיאצה די ספניה', או הכיכר הספרדית. אם תסתכלו מקרוב על חזית הבניין, תוכלו לראות את ההרלדיקה והסמלים המורכבים המעידים על מעמדו הדיפלומטי. בניין זה היה מרכז העצבים של הכוח הספרדי ברומא, והאזור סביבו נחשב אפילו לשטח חוץ-טריטוריאלי ספרדי במשך תקופה מסוימת. כאשר המדרגות נבנו לבסוף בשנות ה-1700, שם הכיכר כבר היה מושרש כל כך באוצר המילים המקומי, שגרם המדרגות החדש כונה באופן טבעי בשם המדרגות השייכות לכיכר הספרדית. בניין זה משמש כתזכורת לרשת המורכבת של הפוליטיקה האירופית וההשפעה הדתית שעיצבו את האדריכלות של רומא בתקופת הבארוק.
Fontana della Barcaccia
גרם המדרגות הראשי
כשאתם עומדים על המדרגות ההיסטוריות הללו, אתם עומדים על שלוש מאות שנים של היסטוריה חקוקה באבן טרוורטין. עם זאת, הדרך שבה מבקרים מתקשרים עם האתר הזה השתנתה משמעותית בשנת 2019. כדי להילחם בצפיפות יתר ובבלאי, עיריית רומא הנהיגה תקנות חדשות ומחמירות בנוגע להתנהגות על המדרגות. בעוד שפעם היה נהוג לשבת על המדרגות עם גלידה או ספר, כיום עשוי הדבר להוביל לקנס של 250 אירו. הפרות חמורות עוד יותר, כמו פגיעה באבן, עלולות לגרור קנסות של עד 400 אירו. צעדים אלו ננקטו כדי להגן על הבנייה השברירית מפני מיליוני המבקרים הפוקדים את המקום מדי שנה. חשיבות הכללים הללו הודגשה בשנת 2022 במהלך תקרית שדווחה בהרחבה, שבה נהג נסע עם מכונית מזראטי במורד המדרגות וגרם לסדקים משמעותיים באבן הטרוורטין העדינה. אירוע זה זעזע את העיר והדגיש את הצורך בהגנה קפדנית על האתר. כיום, לעיתים קרובות תראו שוטרים מקומיים מוודאים שהמדרגות נשארות פנויות להולכי רגל. על ידי שמירה על המדרגות כנתיב לתנועה ולא כמקום ישיבה, העיר מקווה לשמר את השלמות המבנית ואת האסתטיקה הלבנה והנקייה של האבן למאות שנים קדימה.
The Corners of History: Keats and Babington's
בית קיטס-שלי
הביטו לעבר הבניין בצד ימין של המדרגות, המובחן בחזית האוכרה החמה שלו. זהו בית קיטס-שלי, אתר עלייה לרגל לאוהבי הספרות האנגלית. בנובמבר 1820 הגיע לכאן המשורר הצעיר ג'ון קיטס, בתקווה שהאקלים הרומי המתון יותר יסייע בריפוי מחלת השחפת המתקדמת שלו. למרבה הצער, בריאותו המשיכה להידרדר, והוא הלך לעולמו בחדר קטן בקומה השנייה בפברואר 1821, בגיל הטרגי של עשרים וחמש בלבד. כיום, הבית משמש כמוזיאון ואנדרטה המוקדשים לחייהם וליצירותיהם של המשוררים הרומנטיים שקיבלו השראה כה עמוקה מאיטליה, בהם פרסי ביש שלי ולורד ביירון. בפנים, החדר שבו בילה קיטס את חודשיו האחרונים נשמר, ועדיין משקיף על אותו נוף של המדרגות ומזרקת הבארקצ'ה שראה ממיטתו. הבית מכיל ספרייה ענפה ואוסף של כתבי יד, מכתבים ומזכרות אישיות. הוא עומד כתזכורת נוקבת לסיפורים האנושיים שהתרחשו בצל האנדרטאות הגדולות של רומא, ומחבר בין פאר האדריכלות לבין חייהם האינטימיים ולעיתים הטרגיים של האנשים שהתגוררו כאן.
The Climb: 135 Steps of Travertine
The Upper Ramps
אם האבן מתחת לרגליכם נראית נקייה ומבריקה במיוחד, זה בזכות פרויקט שיקום גדול שהושלם בשנת 2016. במהלך העשורים, אבן הטרוורטין הנקבובית התכהתה עקב זיהום אוויר, הוכתמה ממי גשמים ונשחקה מצעדיהם של מיליוני תיירים. בית האופנה היוקרתי בולגרי (Bulgari), שבבעלותו חנות דגל סמוכה בוויה דיי קונדוטי, התערב ומימן מאמץ ניקוי ותיקון בעלות של 1.5 מיליון אירו כמתנה לעיר. המשקמים עבדו בקפדנות כדי להסיר את הלכלוך שהשתקע עמוק ואת הצמיחה הביולוגית שהפכה חלקים מהמדרגות לאפורים וקהים. הם גם תיקנו אלפי סדקים קטנים וחיזקו חלקים רופפים בבנייה. התוצאה הייתה מהפך דרמטי; גרם המדרגות החזיר לעצמו את הזוהר הלבן-קרמי שהיה לו כאשר נחשף לראשונה במאה ה-18. פרויקט זה הדגיש מגמה גוברת ברומא, שבה מותגי יוקרה פרטיים מממנים את תחזוקת המונומנטים הציבוריים. כשאתם מטפסים ברמפות העליונות הללו, שימו לב כיצד האבן המשוקמת מחזירה את אור השמש הרומאי הבוהק, ויוצרת ניגוד חד ויפהפה כנגד הכחול העמוק של השמיים והצבעים החמים של הבניינים שמסביב.
The Butterfly Layout
האדריכל של המדרגות, פרנצ'סקו דה סאנטיס, לא רק עיצב גרם מדרגות; הוא יצר פאזל גיאומטרי מורכב. אם הייתם מביטים על המבנה מרחפן או מחלון גבוה, הייתם רואים ששתי הרמפות המשולשות והסימטריות משני הצדדים מזכירות את כנפיו העדינות של פרפר. פריסת 'כנפי הפרפר' הזו הייתה גישה מהפכנית להתמודדות עם שיפוע כה תלול, שכן היא אפשרה לאדריכל לחלק את הטיפוס לקטעים נוחים לניהול. דה סאנטיס השתמש במשחק מתוחכם של קווים מעוקלים וישרים לסירוגין כדי להוביל את העין כלפי מעלה ולמנוע מהעלייה להרגיש מונוטונית או מאומצת מדי. העיצוב הוא דוגמה מובהקת לסגנון הבארוק המאוחר, שבו ניתנת עדיפות לתנועה ולדרמה. פריסה זו מספקת גם את הבמה המושלמת לחגיגת האביב השנתית של העיר, פסטיבל האזליאות. בכל אפריל ומאי, הרמפות שאתם רואים כאן מתמלאות במאות עציצים של אזליאות ורודות ולבנות תוססות. הפרחים עוקבים אחר עיקולי המדרגות, מדגישים את צורת הפרפר והופכים את מבנה האבן לגן צבעוני מדורג, מסורת שמשמחת מקומיים ומבקרים כבר למעלה משמונים שנה.
The Summit Obelisk
The Sallustiano Obelisk
נקודת המוקד האנכית בפסגת המדרגות היא אובליסק סאלוסטיאנו (Sallustiano Obelisk). בעוד שהוא נראה כמו חפץ מצרי אותנטי, הוא למעשה 'חיקוי' רומאי עתיק שגולף ככל הנראה במאה ה-2 לספירה. הוא נוצר במקור כדי לקשט את גני סאלוסט, אחוזה פרטית רחבת ידיים שהייתה ממוקמת בקרבת מקום בעת העתיקה. סתתי האבן הרומאים שגילפו את המונומנט הזה ניסו לחקות את הסגנון של אובליסקים מצריים עתיקים בהרבה, שהובאו לרומא כשלל אימפריאלי. אולי תבחינו שההירוגליפים על פני השטח נראים מעט שונים מאלו שעל המקורות המצריים. זאת משום שאומנים רומאים העתיקו את הסמלים ישירות מאובליסק פלאמיניו בפיאצה דל פופולו, אך מכיוון שהם לא יכלו לקרוא את הכתב העתיק, הם עשו כמה טעויות ב'תרגום'. לעין מיומנת, חלק מהסמלים הפוכים או ממוקמים בסדר שגוי. בשנת 1789, האפיפיור פיוס השישי הורה להעביר את האובליסק למיקומו הנוכחי כדי להעניק סיום מונומנטלי למראה מלמטה. כשהוא מעוטר בצלב ברונזה המכיל שריד קדוש, הוא משמש כגשר בין עברה הפגאני של רומא להיסטוריה הנוצרית שלה.
Trinità dei Monti: The French Connection
תצפית מהפסגה
כשמביטים מטה מהפסגה, הירידה של 29 המטרים אל המזרקה שלמטה יוצרת תחושה עוצמתית של גובה ודרמה. זהו המקום הטוב ביותר להעריך את היבט 'התיאטרון העירוני' של המדרגות הספרדיות. האדריכל, פרנצ'סקו דה סאנטיס, התכוון שכל האזור הזה יהיה מקום שבו אנשים לא רק יצעדו, אלא יגיעו כדי 'לראות ולהיראות'. הטרסות והמשטחים תוכננו במיוחד כדי לאפשר טיול ועמידה, בדומה ליציעי תיאטרון. מבחינה היסטורית, אזור זה היה מקום מפגש פופולרי עבור דוגמנים של אמנים. במאה ה-19, גברים ונשים מהאזור הכפרי שמסביב היו מתלבשים בתלבושות מסורתיות ומחכים כאן לעבודה, בתקווה להישכר על ידי הציירים והפסלים שהחזיקו סטודיו בוויה מרגוטה הסמוכה. זה יצר סצנה תוססת וצבעונית שהפכה לשם נרדף לדימוי הרומנטי של רומא. גם כיום, המדרגות מתפקדות כבמה לתצוגות אופנה ואירועים ציבוריים. במבט למטה, ניתן לראות את התנועה הבלתי פוסקת של הקהל, דרמה אנושית מתמדת שמתרחשת על האבנים הללו כבר שלוש מאות שנה. קנה המידה של המדרגות והפתיחות של הנוף משתלבים כדי להפוך את החוויה הזו לאחת החוויות החושיות המלהיבות ביותר בעיר.
פרסקת מאטר אדמיראביליס
בתוך כנסיית טריניטה דיי מונטי, תוכלו למצוא את הפרסקו המפורסם הידוע בשם 'מאטר אדמיראביליס' (האם הנערצת ביותר). לציור יש אגדה מענגת הקשורה ליצירתו בשנת 1844. הוא צויר על ידי נזירה צעירה מצרפת בשם פאולין פרדרו על קיר במנזר. פאולין בחרה לתאר את מרים הבתולה כנערה צעירה במצב רוח מהורהר, לובשת שמלה בגוון ורוד עדין במקום הכחול הרשמי והמסורתי שנראה לעיתים קרובות באמנות דתית. כאשר הפרסקו הושלם לראשונה, אם המנזר לא הייתה מרוצה מהצבעים, ומצאה אותם בהירים וצועקים מדי. היא הורתה לכסות את הציור בסדין גדול כדי להסתירו מהעין. עם זאת, על פי המסורת המקומית, כאשר הסדין הוסר לבסוף מספר שבועות לאחר מכן, הצבעים התרככו והשתלבו באורח פלא, וחשפו את הזוהר העדין והמואר שאתם רואים היום. האפיפיור פיוס התשיעי התרגש כל כך מהתמונה כשראה אותה, עד שהעניק לה את התואר 'האם הנערצת ביותר'. כיום, הפרסקו הוא אתר של דבקות גדולה, והקפלה הקטנה שבה הוא שוכן מציעה ניגוד שקט ורוחני לקהל ההומה ולאדריכלות המפוארת ממש מחוץ לדלתות הכנסייה.
Pincian Hill Landmarks
חזית פאלאצו צוקארי
במרחק קצר מראש המדרגות, תיתקלו באחת הסקרנות האדריכליות האקסצנטריות ביותר של רומא: פאלאצו צוקארי, המכונה לעיתים קרובות 'קאזינה דלה מוסטרה' או בית המפלצות. הבניין, שנבנה בסוף המאה ה-16 על ידי הצייר פדריקו צוקארי, כולל חזית עם חלונות ודלתות הממוסגרים על ידי פיות פעורים ומגולפים של מפלצות ענק פנטסטיות. פני האבן הללו, עם עיניהם הרחבות ושיניהם העצומות, נראים מוכנים לבלוע כל מי שמתקרב. צוקארי עיצב את החזית כך כדי להדהים ולבדר את אורחיו. הכוונה הייתה ליצור ניגוד דרמטי; המבקרים היו נכנסים דרך הפיות המפלצתיים והמפחידים כדי למצוא את עצמם בתוך גן עדן שליו ואלגנטי. זה היה משחק על הנושא של 'היופי שבפנים', מושג פופולרי באמנות ובפילוסופיה המנייריסטית. פדריקו צוקארי התכוון שביתו יהיה יצירת אמנות כוללת, המשקפת את אישיותו היצירתית והמעט אקסצנטרית. כיום, הבניין מאכלס את ספריית הרציאנה, ספריית תולדות אמנות בעלת שם עולמי. למרות שתפקידו השתנה, ה'מפלצות' ממשיכות להפתיע ולשמח את העוברים ושבים, ועומדות כעדות לגחמנות וליצירתיות שניתן למצוא בפינות הרחובות ההיסטוריים של רומא.
