פייסליס מדריך קולי בעברית

קשתות אבן עולות כאן מתוך יער האורנים, הסימן הראשון לעיר החבויה בין העצים. ברוכים הבאים אל פייסליס, נמל עתיק לחופי ליקיה בדרום טורקיה. סביב שנת 690 לפני הספירה, מתיישבים הפליגו לכאן מרודוס וייסדו יישוב מסחר מבוצר. מנהיגם נקרא לאקיוס, וכרוניקה עתיקה מלינדוס מתעדת את שמו. באתר היה כל מה שסוחר ימים עשוי לרצות. הוא שכן על מצר אדמה בין ליקיה לפמפיליה, עם נמל טבעי משני צדיו. מהתחלה זו, פייסליס צמחה לעיר נמל פעילה שהתקיימה במשך כ-18 מאות שנים. ההריסות מתפרשות ביער הזה מרחק רב.

Photo: Dosseman · CC BY-SA 4.0

מכל מה שנותר עומד בפייסליס, קשתות אלו הן המונומנטליות ביותר. הן שייכות לאמת המים, שהוביلة מים מתוקים ממעיין בגבעות הצפוניות. התעלה נמשכה מטה ברחבי חצי האי הנמוך ואל מרכז העיר, כשהיא מספקת מים למזרקות, למרחצאות ולבתי האב. תעלות מים חיברו גם את העיירה ליישוב העתיק יותר שעל הרמה, בגובה של כ-70 מטרים בקירוב מעל החוף. דרך הקשתות, כחול הים נראה בין העמודים. האתר כולו שוכן בתוך הפארק הלאומי אולימפוס ביידאלארי, כלואה בין הרי ביי לחוף הים. יער אורנים וארזים סוגר על ההריסות מכל כיוון. עיר שנבנתה מאבן וים, והיער לקח בחזרה כמעט הכל למעט קשתות אלו.

Carole Raddato from FRANKFURT, Germany · CC BY-SA 2.0

פייסליס שוכנת על מצר אדמה צר שבו לא נמל אחד אלא שלושה. הנמל הצפוני שוכן כאן, ומעבר לו נמל הקרב או המוגן, ונמל השמש הדרומי. יהיו הרוחות אשר יהיו, קברניט תמיד יכול היה למצוא מים שקטים היכן שהוא לאורך החוף הזה. זה מה שהפך את פייסליס לעיר הנמל המובילה של מזרח ליקיה. הקברים הגיעו גם הם עד למים. סרקופגים מאבן עומדים ממש בשולי המפרץ, מוצלים באורנים, כחלק מנקרופוליס המשתרע לאורך הנמל. סרקופגים רבים נוספים תועדו ברחבי האתר.

Carole Raddato from FRANKFURT, Germany · CC BY-SA 2.0

שדרה סלולה יחידה עוברת דרך מרכז פייסליס, ברוחב של כעשרים עד עשרים וארבעה מטרים. היא חוצה ישר את חצי האי, מנמל אחד לשני. שבילי הליכה מוגבהים ושדרות עמודים תחמו את שני הצדדים, כשמאחוריהם חנויות ומחסנים, ותעלות ניקוז עוברות מתחת. זה היה עמוד השדרה האזרחי של העיר, הדרך שבה עבר כל אורח וכל מטען. לאורכה עמדו מבני הציבור של העיר: המרחצאות, האגורות והתיאטרון. הליכה בפייסליס הרומית משמעותה הייתה הליכה ברחוב אבן רחב זה, בין שדרות עמודים, על פני חזיתות חנויות, כשהים ממתין בכל קצה.

Carole Raddato from FRANKFURT, Germany · CC BY-SA 2.0

לאורך השדרה עומד כן אבן מגולף, שתבליטו נשחק כמעט לחלוטין במשך הזמן. הדמות שהציג פעם נשחקה ונעלמה, אך האבן עדיין מציינת את העושר שעבר פעם ברחוב הזה. פייסליס הייתה צומת מסחרי בין יוון, אסיה, מצרים ופיניקיה, וסחורות מכל ארבעתן החליפו ידיים בנמל שלה. העיר הטביעה מטבעות משלה עם תמונות של ספינות, סמל הולם למקום שחי ממטען. היה לו מוצר משלו שמטיילים חיפשו: ורדים. פייסליס הייתה ידועה בהם, ותמצית שהופקה מעלי הכותרת יצאה מהנמל הזה כבושם. ייצוא ריחני, מעיר של ימאים.

Photo: Dosseman · CC BY-SA 4.0

ממש ליד השדרה הראשית עמדו שני בתי מרחץ גדולים, המרחץ הגדול והמרחץ הקטן. המרחץ הגדול הוא זה שקירותיו עצומים ופתחי דלתות קשתיים וגבוהים. בעיר רומית, המרחצאות היו מבנים ציבוריים בלב לבה של שגרת היומיום. מקומיים ומבקרים הגיעו לכאן כדי להתרחץ, להתעמל, ומעל לכל כדי להתרועע. עניינים עסקיים נדונו, חדשות הוחלפו, ושעות יכלו לחלוף בחדרים החמים. הבנייה באבן כאן עצומה, גושי אבן גסים הערוכים בשורות ששמרו על צורתם במשך מאות שנים.

Photo: Dosseman · CC BY-SA 4.0

לאורך רצפה זו עוברות שורות של עמודים גליליים קצרים, שכל אחד מהם בנוי מאריחים שטוחים מוערמים זה על זה. הם שרידיו של היפוקאוסט, מערכת ההסקה של בית מרחץ רומי. רצפת חדר הרחצה הורמה על גבי עמודונים אלו, כשהיא משאירה חלל פתוח מתחתיה. תנור בער בצד אחד, והאוויר החם זרם דרך אותו מרווח, וחימם את הרצפה שמעליו ואת החדר יחד עמה. הרוחצים הלכו על אריחים חמים מבלי לראות מעולם את האש. המרחץ הקטן בפייסליס עדיין מציג את המערכת בבירור, עמוד אחר עמוד עומד בחדר החרב. הנדסה רומית, המצומצמת לעצמות הלבנים החשופות שלה.

Chris Walsh · CC BY 2.0

בנוי אל תוך צלע גבעת האקרופוליס, תיאטרון זה היה המקום שבו התאספה העיר לצורך בידור. הדף הצבעוני ביותר בהיסטוריה של העיר היה התכנסות מסוג אחר. בשנת 333 לפני הספירה, במהלך מסע החורף שלו, הגיע אלכסנדר הגדול לפייסליס. האזרחים קיבלו את פניו בכתר זהב, והוא בילה כאן שבועות של מנוחה, תוך שימוש בנמלים המוגנים כבסיס. במהלך סעודות החגיגה, הוא עיטר בזר את פסלו של תיאודקטס, משורר טרגי ונואם שנולד בעיר הזו. כובש המכבד סופר מקומי, בסעודה בעיר שזה עתה כבש לעצמו.

Dave Lonsdale · CC BY 2.0

פייסליס סגדה לאתנה, אלת המלחמה והחוכמה, כאלתה הראשית. המקדש שלה מעולם לא נמצא, אך ההערכה היא שהוא שוכן מתחת ליער שעל גבעת האקרופוליס, ורחבת אבן מסותתת זו עשויה להיות רמז לכך. המקדש החזיק באחד מהשרידים המפורסמים של העולם הקלאסי: החנית של אכילס. הפולחן כאן הגיע עמוק, אל השנים הראשונות של העיר. הכרוניקה מלינדוס מתעדת הקדשות ששלחו תושבי פייסליס לאתנה של לינדוס, קסדות וחרבות-מגל, שהוצעו תחת מייסדם לאקיוס. כך האלה שהמתיישבים הביאו עמם מרודוס נשארה בראש העיר כל עוד היא עמדה על תילה.

Photo: Dosseman · CC BY-SA 4.0

שלוש אגורות שרתו את העיר לאורך השדרה המרכזית שלה, אחת מול התיאטרון ושתיים לכיוון הנמל הדרומי. שער קשתי זה נפתח אל אחת מהן, אגורת דומיטיאנוס. אלו היו כיכרות שוק מרוצפות, הרצפות שבהן בוצע המסחר בנמל בפועל, כאשר כסף החליף ידיים מתחת לשדרות עמודים. בתוך האגורה שמול התיאטרון שוכנות ההריסות של בזיליקה ביזנטית קטנה. הבזיליקה מסמנת את עידן הנצרות של העיר, כאשר פייסליס הפכה לבישופות. הבישוף שלה פרונטו השתתף בוועידת כלקדון בשנת 451, באחד הכינוסים הגדולים של הכנסייה הקדומה. שוק שמאוחר יותר החזיק כנסייה מספר את סיפור העיר כולה במקום אחד.

Photo: Dosseman · CC BY-SA 4.0