פגודת האווז הברבורי הענק מדריך קולי בעברית

הפסל מציג את שואנזאנג, נזיר ומתרגם שהביא מאות כתבי יד בסנסקריט בחזרה מהודו. מאחוריו מתנשאת פגודת האווז הבר הגדולה, פגודה בודהיסטית בת שבע קומות במתחם מקדש דא צי'אן שבדרום שיאן. שואנזאנג פיקח על בנייתה בשנת 652, כאשר שיאן הייתה בירת טאנג, צ'אנג-אן. הפגודה נבנתה כדי לאחסן את הכתבים והפסלים שהביא עמו הביתה. בשנת 2014 היא נוספה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו כחלק מדרכי המשי: רשת הדרכים של פרוזדור צ'אנג-אן-טיאנשאן.

Photo: John Hill · CC BY-SA 4.0

שני לוחות אבן עומדים בנישות לבנים משני צדי השער הדרומי בבסיס הפגודה. הם נושאים טקסטים קיסריים על אודות הכתבים שתרגם שואנזאנג. הראשון הוא ההקדמה לתורות הקדושות של סאנזאנג מתקופת טאנג הגדולה, שנכתבה בידי הקיסר טאיזונג, ששמו הפרטי היה לי שימין. הוא כתב אותה בשנת 648, בתקופת ז'נגואן. הלוח השני נושא טקסט נלווה מאת הקיסר גאוזונג, שנכתב עבור אותה הקדמה. שניהם נחקקו בידי הקליגרף צ'ו סויליאנג, ודברי שני הקיסרים העניקו לתרגומים גיבוי קיסרי. האבנים שמורות יחסית, וכתב ידן ברור. דרקון מתפתל חקוק בראש כל אחת מהן, ועשב משתרך מתפתל לאורך הצדדים. בבסיס, ישויות שמימיות רוקדות ומנגנות מוזיקה.

Photo: Zeus1234 · CC BY-SA 3.0

על פי מנהג מתקופת טאנג, מועמדים שהצליחו בבחינות הקיסריות כתבו את שמותיהם במקדש דא צי'אן. החצר המרוצפת רחבה ופתוחה. מחתת קטורת מברונזה עומדת עליה, והמכסה שלה מקושט בגג ביתן קטן. החצר מובילה לעבר היכל מדורג, כשהפגודה מתנשאת מעליו. מהמנהג ההוא צמח פתגם על אודות הצלחה בבחינות הקיסריות: כתובת בפגודת האווז הברבורי.

Jan Bockaert · CC BY-SA 2.0

זהו פנים אולם אוולוקיטשוורה. במרכז האולם ניצבת דמות זהובה מרובת זרועות הנפרשות לצדדים. מקדש דה צי'אן היה בעברו מכלול נזירי, ובתקופת שושלת סונג הצפונית נותרה רק הפגודה מהמקדש המקורי. תבליטים מוזהבים מעטרים את הקירות סביב הדמות. על השולחן המגולף בצבע אדום כהה שלפניה, מונחים פרחים ומנחה.

Photo: Cdubet · CC BY-SA 4.0

הפגודה החלה לנטות בתקופת קאנגשי של שושלת צ'ינג. במבט מלמטה, קשה להעריך את הנטייה הזו בעין, ולכן מדידות המודדים מספרות את הסיפור. משנת 1945 החלה הנטייה להאיץ, משום שמי התהום המקומיים נוצלו יותר מדי. בין השנים 1985 ו-1996 היא גדלה בכמילימטר אחד בשנה. עד שנת 1996 הגיעה הנטייה שנמדדה ליותר ממטר אחד. באותה שנה החלה העיר לאטום בארות פרטיות, למעלה מארבע מאות מהן ביחידות סביב הפגודה. משנת 1997 זזה הפגודה לאט לאט בחזרה, ועבודות השיקום התנהלו במקביל. עד סוף שנת 2006 היא זזה 9,4 מילימטרים, בכיוון המנוגד לנטייתה.

Photo: Immanuel Giel · CC BY-SA 3.0

הפגודה הייתה ידועה תחילה כפגודת מקדש דה צי'אן. לאחר מכן שונה שמה לפגודת האווז הבר. מאוחר יותר, נבנתה פגודה קטנה יותר במקדש ג'יאנפו, ולכן הפגודה הזו קיבלה את השם פגודת האווז הבר הגדולה כדי להבדיל ביניהן. ההסבר המקובל ביותר לשם הוא אגדה. נזירים במקדש בודהיסטי, שהיו רעבים וחסרי מזון, ראו אווז בר צולל ומת לרגליו של אחד מהם. הם ראו בכך סימן, קברו את האווז ובנו מעליו סטופה.

·˙·ChinaUli2010·.· · CC BY 3.0

לבני החוץ של פגודה זו משקפות עבודות נרחבות שבוצעו במהלך תקופת שושלת מינג. בשנת 1604, במהלך תקופת שלטונו של ואנלי, שיקום מיוחד החזיר למקומן את הסולמות בתוך כל קומה. שכבת ציפוי בעובי שישים סנטימטרים נבנתה גם סביב מבנה הטאנג המקורי. נדבכים אופקיים רצים לאורך הלבנים, ופתחי הקשתות משובצים בהן, כשסורג מותקן על הפתח התחתון. בחיבור של כל קומה, עמודים רבועים, מעקות, קשתות ומערכות תמיכה מסוג דואוגונג מחקים כולם בנייה בעץ.

Photo: Zeus1234 · CC BY-SA 3.0

בפגודה המקורית היו חמש קומות, שכבה חיצונית של לבנים וליבה פנימית של אדמה. בשנות צ'אנג-אן של שושלת וו ג'ואו, עשבים שצמחו בתפרי הלבנים כבר הסבו לה נזק. הקיסרית וו דזה-טיאן והאצילים תרמו כסף כדי לפרק אותה ולבנות אותה מחדש כפגודה מרובעת בסגנון ביתן בעלת שבע קומות. מאוחר יותר, במהלך שנות דאלי, היא הורחבה לעשר קומות. מלחמה הרסה אותה, והיא נבנתה מחדש כבעלת שבע קומות פעם נוספת. בשנות צ'אנגשינג של שושלת טאנג המאוחרת, מושל הבירה המערבית, אן צ'ונגבא, פיקח על עבודות התיקון. במהלך עבודות אלו קיבלה הפגודה את צורתה המודרנית.

xiquinhosilva · CC BY 2.0

בגרם המדרגות שבתוך הפגודה יש מאתיים ארבעים ושמונה מדרגות בסך הכל. עמודים ומעקות צבועים באדום תוחמים את גרם המדרגות מעץ. פנס תלוי מעליו, ואהיל שלו מאיר מבפנים. מעל, התקרה היא תקרת קסטות, עם מדליון בצורת גלגל במרכזה. כל חדר לאורך הדרך מעוטר בציורי קיר, המציגים בעיקר את מסעו של שואנזאנג מערבה כדי להביא את כתבי הקודש.

H2v5o68z · CC0

מהפסגה ניתן להשקיף על סביבת הפגודה, שאותה העיר מגינה. בשנת 2013 שרטטה הלשכה לתכנון של שיאן אזור חיץ סביב הפגודה. המטרה הייתה לשמור על הפגודה כנקודת הציון הדומיננטית בסביבתה. מרחוק, גושי בניינים רבי-קומות מתנשאים בקושי מבעד לאובך. האזור מחולק לאזורי הגבלת גובה, כאשר המגבלה הגבוהה ביותר נקבעה על שישים מטרים.

Photo: Alan Islas · CC BY-SA 4.0