האמפיתיאטרון בדורס מדריך קולי בעברית

האמפיתיאטרון בדורס הוא מונומנט רומי עתיק במרכז העיר דורס שבאלבניה. שמו הלטיני הוא אמפיטיאטרון דירחאקינום. הבנייה החלה בתחילת המאה השנייה, בימי הקיסר טראיאנוס. זהו האמפיתיאטרון הרומי הגדול ביותר שנבנה אי פעם בחצי האי הבלקני. צירו הארוך מגיע לכמאה ושלושים מטרים. המונומנט בנוי על צלע גבעה משופעת, ושורות האבן שלו יורדות במדרגות לעבר הזירה המכוסה דשא במרכז. הפתחים המקומרים במפלס התחתון מושכים את העין. בתים שוכנים כיום לאורך השוליים העליונים, והעיר מקיפה את האתר מכל עבר. כיום האתר משמש כמוזיאון, והוא היווה במה לפסטיבל סרטי הקיץ הבינלאומי של דורס.

Marcin Konsek · CC BY-SA 3.0

המושבים עלו בשורות מדורגות, ויחד יכלו השורות להכיל בין שש עשרה אלף לעשרים אלף איש. מדרגות האבן עבור הצופים צופו פעם בלוחות אבן לבנים. שורות האבן הגסות של היום אינן מגלות זכר מאותם חיפויים לבנים. קצוות לבנים תוחמים את מדרגות השורות התחתונות, ומעקות מתכת לאורך המדרגות מלמעלה. באמפיתיאטרונים רומיים באופן כללי, המושבים חולקו בדרך כלל לשורות ולמקטעים. מי שיכול היה לשבת היכן דורג לעתים קרובות. הבניין הושווה למונומנטים בני אותה תקופה בפומפיי ובקפואה שבאיטליה.

Photo: Paul7670 · CC BY-SA 4.0

קרבות גלדיאטורים הועלו על רצפה אובלית זו, בפני קהל שישב בשורות המושבים. הזירה שבמרכז באורכה כשישים מטרים. רוחבה הוא כארבעים מטרים. היום הרצפה שלה היא דשא, המוקפת בשורות האבן המתעקלות סביבה. מופעים נמשכו כאן אל תוך המאה הרביעית. לאחר מכן, בשנת 345 או 346, רעידת אדמה פגעה ככל הנראה במונומנט. אותה רעידת אדמה כנראה הביאה את קרבות הגלדיאטורים לידי סיום.

Photo: AKisn'tOK · CC BY-SA 4.0

מתחת למושבים ולזירה שוכנת מערכת עבודה נסתרת של גלריות וגרמי מדרגות, בכמה מפלסים שונים. מעבר זה מקורה בקמרון חבית, שהוא גג מעוקב בצורה של חבית שנחתכה לשנים לאורכה. הקשתות שלו מצופות לבנים. אבן גסה יוצרת את הקמרון מעליהן. באמפיתיאטרונים רבים, מעברים מתחת למושבים שימשו להבאת אמנים ובעלי חיים לעבר הזירה לפני מופע. אור השיום מופיע רק בקצה הרחוק, שבו המעבר נפתח החוצה.

Photo: Fluisa Ismailati · CC BY-SA 4.0

הקשת כאן בנויה מלבנים, המונחות בשורות העוקבות אחר עקמומיותה. הקירות סביבה עבים וגסים, בנויים מאבן. קשת שנייה עומדת עמוק יותר בפנים, והמעבר נמשך מעבר לה. על הרצפה בחזית יושב חפץ אבן נמוך ועגול, ומטרתו עדיין אינה ברורה.

Photo: Fluisa Ismailati · CC BY-SA 4.0

מרגע שהמופעים כאן פסקו, האמפיתיאטרון מצא ייעוד חדש. נוצרים קדומים בנו בתוכו קפלה קטנה, קפלת קבורה הקשורה בקבורה ובמתים. בקפלה היה אבסיס, השקע חצי העגול הסוגר קצה אחד של חדר. הדיווחים חלוקים לגבי זמנה. מקור אחד ממקם את הקפלה במחצית השנייה של המאה הרביעית, ואחר במאה השישית. עיטורה הראשון נעשה בפרסקו, צבע שנמרח על טיח רטוב. חדר זה, בעל קירות מכוסי טיח וחלון קשתי, עשוי להשתייך לקפלה ההיא. דרך החלון כיום, הנוף הוא של בתים מודרניים.

Photo: Fluisa Ismailati · CC BY-SA 4.0

במאה השישית נוספו פסיפסים לקפלה שנצבעה תחילה. פסיפסים הם תמונות הבנויות מחתיכות קטנות חתוכות הנקראות טסרות. לאורך הקיר השמאלי, דמויות בעלות הילות עומדות זו לצד זו, וקווי המתאר שלהן עדיין ברורים. הקיר הימני איבד חלק ניכר משטחו, ומה שנותר ממנו נראה בלוי ומנומר. הפסיפסים והציורים מתכלים לאטם. לאחר החפירות, האתר התדרדר באיטיות, מכיוון ששום שימור לא נעשה לפני שנות האלפיים. בשנת 2004 החלה אוניברסיטת פארמה בעבודות שימור כדי להציל את המונומנט.

Helmut Kienzle · CC BY 4.0

לאחר הכיבוש העות'מאני, במאה השש עשרה, האמפיתיאטרון כוסה. חומה נבנתה בסמוך באותו זמן. הסיבה לכך שהוא כוסה נתונה לפרשנות. מרין בארלטי תיאר את המונומנט כבנוי היטב. הוא נותר מוסתר עד סוף שנת 1966, אז גילה אותו ואנג'ל טוצ'י. חפירות אינטנסיביות בין השנים 1967 ל-1970 אילצו חמישים וחמש משפחות לעזוב את בתיהן. שלושים ושלושה בתים פרטיים נהרסו כדי לפנות את הדרך אל הבניין העתיק. חלקים מהזירה עדיין טמונים מתחת לבנייה מודרנית.

Photo: Fluisa Ismailati · CC BY-SA 4.0