קברי שיה המערבית מדריך קולי בעברית

שמו של המוזיאון כתוב על קירותיו בסינית ובאנגלית. המוזיאון מוקדש למדינת שיה המערבית ולאתר הקבורה שלה. שיה המערבית נוסדה על ידי הטנגוטים, והיא התקיימה משנת 1038 ועד שנת 1227. כיום ידוע מעט מאוד על הטנגוטים שייסדו אותה. אתר הקבורה כולל תשעה מאוזוליאומים קיסריים. סין כללה את האתר ברשימת שרידי התרבות הלאומיים החשובים שלה בשנת 1988. בשנת 2025 הוסיף אותו אונסק"ו לרשימת המורשת העולמית, תחת השם קברי שיה המערבית.

Photo: Windmemories · CC BY-SA 4.0

הדגם מציג את התוכנית של מאוזוליאום קיסרי, והתווית שלו מכנה אותו שחזור של המאוזוליאום השלישי. חומה מלבנית ארוכה מקיפה את כל המתחם. בקצה הדרומי ניצב זוג מגדלי שער. בפנים, ברביקן מלבני – חצר קדמית מוקפת חומה לפני הכניסה – מוביל למתחם פנימי מרובע. מגדלי תצפית ניצבים בארבע הפינות. מבנה שער יושב במרכז החומות הפנימיות. תוכנית כזו הייתה אופיינית למאוזוליאומים הקיסריים. מכיוון שמדובר בשחזור, הוא מציג את התוכנית כפי שנבנתה מחדש, ולא כפי שהשטח נראה כיום. מעל החומות בחלק האחורי, מגדל גבוה בעל גג ירוק מתנשא לגובה רב יותר מכל דבר אחר בדגם.

Photo: BabelStone · CC BY-SA 4.0

שורות צפופות של תווים ממלאות את פני האבן השבורה הזו. הן כתובות בכתב טנגוטי, הכתב של העם שייסד את מדינת שיה המערבית. אסטלה היא אבן זקופה הנושאת כתובת, ושבר זה הוא חלק מאחת כזו. לא ידוע היכן הוא נמצא. התווים מגיעים עד לקצוות השבורים, כך שהכתובת המשיכה בעבר מעבר למה ששרד.

Gary Todd from Xinzheng, China · CC0

בשנת 1977 בחר צוות ארכאולוגי קבר שלא הראה סימנים ברורים לשוד. הצוות חפר קודם לכן במאוזוליאום השישי, שם נמצא הארמון התת-קרקעי נבזז לחלוטין. לאחר שמונה חודשי חפירה, הם אישרו שגם הקבר הזה נבזז. אך בתוך הסחופת לאורך הקיר המזרחי של המעבר, בעומק של כארבעים סנטימטרים, הם מצאו שור מברונזה. הוא עשוי ברונזה מצופה זהב, ואורכו מטר ועשרים סנטימטרים. משקלו מאה שמונים ושמונה קילוגרמים. השור שרד את הביזה, וכיום הוא מוצג במוזיאון נינגשיה, ביינצ'ואן. משמעותו עדיין פתוחה לפרשנות. הוא שוכב כשרגליו תחובות מתחת לגופו וראשו מורכן. קרניו מתעקלות כלפי מעלה, ועל הקרניים ומסביב לעיניים נראית פטינה כחולה-ירוקה – השכבה הנוצרת על ברונזה עתיקה.

Gary Todd from Xinzheng, China · CC0

מבין תשעת המאוזוליאומים, המאוזוליאום השלישי הוא היחיד שנחפר ונחקר כראוי עד כה. שמו הוא טאילינג. הוא מיוחס לקיסר ג'ינגזונג, שנולד לי יואנהאו, הקיסר הראשון של המדינה. הוא מלך משנת 1038 עד שנת 1048. שדרה סלולה ארוכה נמשכת ישר לעבר התלים, כשמאחוריהם מתנשאים הרים יבשים.

Photo: Jayavarman · CC BY-SA 3.0

בשטח המתחמים הקיסריים היו ביתנים, בדרך כלל זוג, שאחסנו אסטלות זיכרון. הבמה העשויה אדמה כבושה ולבנים מזוהה כבסיס אסטלה במאוזוליאום השלישי. פנים חקוקים בעלי גבות כבדות ופה רחב משובצים בה. למה שימשו הפנים האלה אינו ברור. חפירות חיצוניות של המאוזוליאום השלישי העלו שברי פסלי אבן, לצד אביזרי ברונזה. בין חלקי הברונזה היו פעמון ואבזם חגורה.

Photo: BabelStone · CC BY-SA 3.0

מגדל קבר הוא תל אדמה מוצק שנבנה מעל אתר הקבורה. תלים כאלה עשויים מאדמה כבושה, כלומר אדמה שנכבשה היטב בשכבות. רוחבו של תל מסוג זה יכול להגיע לעד שלושים מטרים. הוא יכול להתרומם לגובה של עד עשרים ושלושה מטרים. תלים אלו ניצבים מחוץ למרכז, בחלק הצפון-מערבי של המתחם הפנימי שלהם. מגדל הקבר של המאוזוליאום השלישי מתואר כביתן-מגדל, המשלב סגנונות מאוזוליאום ומקדש מסורתיים עם מאפיינים בודהיסטיים. דפנות תלולות ומעוגלות של אדמה דחוסה מתנשאות מתוך החצץ החשוף.

xiquinhosilva · CC BY 2.0

חורים כהים מנקבים את קיר האדמה הזה, חלקם עגולים וחלקם רחבים. חורים כגון אלה החזיקו ככל הנראה קורות עץ שתמכו במבנה שמעל. מספר רב של רעפים נמצא בכל מאוזוליאום. לכן ההשערה היא שהתל ששרד הוא רק הליבה של אנדרטה גדולה יותר, המצופה בלבנים. המבנה שהתנשא מעליו בעבר אינו עומד עוד.

xiquinhosilva · CC BY 2.0

דמות מכונפת ניצבת על בסיס כבד, ידיה צמודות אל החזה. זוהי קלאווינקה, יצור מיתולוגי דמוי אדם-ציפור המופיע באופן נרחב יותר באמנות הבודהיסטית. הסברה היא שמגדלי קברים כאלה נשאו גגוני רעפים ופיסול דקורטיבי בכל מפלס. לא ידוע היכן נמצאה הדמות הזו, מתי יוצרה או היכן עמדה במקור, ולכן אין אפשרות לשייך אותה לקבר מסוים. זיגוג ירוק מכסה את הכנפיים והראש, וכתמים חיוורים נראים על הגוף שמתחת.

Photo: Windmemories · CC BY-SA 4.0

שטח הקבורה שוכן למרגלות הרי הלן, כארבעים קילומטרים ממערב לבירת שיה המערבית, שינגצ'ינג, כיום יינצ'ואן. הוא משתרע על פני כחמישים קילומטרים רבועים. הקברים נמתחים ברצועה לאורך הגבעות המזרחיות. אורכה של רצועה זו הוא כשנים עשר קילומטרים, ובנקודה הרחבה ביותר שלה היא מגיעה לשני קילומטרים וחצי. מלבד תשעת המאוזוליאומים הללו, האתר כולל קברים נלווים. ארכיאולוגים ספרו 254 מהם. הספירה מתוארכת לשנת 2014. הם שייכים לקרובי משפחה קיסריים ולאצילים ולפקידים רמי דרג. בקברים הנלווים חסרו מגדלי השער, במות הפינה ואולמות המנחה שהיו למאוזוליאומים הקיסריים. חלק מהתלים עשויים אדמה כבושה, אחרים הם ערימות של חול וחצץ, ובחלקם יש אבנים ערומות זו על גבי זו מלמעלה.

Photo: Windmemories · CC BY-SA 4.0