הייראפוליס מדריך קולי בעברית

קבר משפחתי שנבנה בצורת בית, עם פתחים דמויי חלונות שנפרצו בחזית האבן שלו. קבר 176 הוקם במאה השנייה או השלישית לספירה, תקופה שבה משפחות אמידות כאן הקימו מצבות קבורה שחיקו את הבתים שבהם חיו. המסר היה בנוגע למעמד: משפחה זו החזיקה בבית בחייה וציפתה לאחד כזה גם לאחר המוות. משפחות עניות יותר פשוט חצבו את קבריהן בסלע. סביב הקברים המפוארים יותר, הוקפו גנים קטנים בחומות נמוכות וניטעו בהם פרחים וברושים. כתובת יוונית ארוכה משמרת את שמו של האדם שעבורו נבנה קבר זה: טיבריוס קלאודיוס טלאמוס.

Carole Raddato from FRANKFURT, Germany · CC BY-SA 2.0

מעטים הקברים בנקרופוליס זה ששמרו על צורתם בשלמות כפי שקרה כאן. קבר 170 הוקם במאה השנייה או השלישית לספירה כחדר אבן סגור, כשבלוקים שלו מרובעים ומותאמים בסגנון הרומי הקלאסי. הבנאים עבדו בעיקר עם אבן גיר מקומית, אם כי שיש מופיע גם על חלק מהקברים כאן. הפתח עומד ממוסגר ושלם, ועליו לוח מגולף פשוט. על האבן לא נותר שום שם שיעיד מי נקבר בפנים.

Photo: Mach · CC BY-SA 3.0

הקברים העתיקים ביותר בהייראפוליס הם התלוליות העגולות על המדרון המזרחי של הגבעה. הם שייכים לתקופה ההלניסטית, המאה הראשונה והשנייה לפני הספירה, זמן רב לפני עיר המרחצאות הרומית. כל קבר טומולוס הוא מעגל של אבנים חתוכות בקפידה היוצרות תוף מעל חדר הקבורה, כשהתלולית מתנשאת מעליו. מעבר צר, דרומוס, מוביל אל החדר המקומר שבו הונחו המתים. רוב הקברים כאן מתוארכים מסוף התקופה ההלניסטית ואילך, מה שהופך את התלוליות הללו לשכבת היסוד של אתר הקבורה. מרחוק הן נראות כגבעות עדינות, שקל לטעות בינן לבין הנוף עצמו.

Photo: Sailko · CC BY-SA 3.0

למוות כאן היה קטלוג. הקברים בהייראפוליס מתחלקים לארבעה סוגים עיקריים, והקבר העגול הזה מדגים עד כמה רחב היה המגוון. היו תלוליות עגולות של אדמה ואבן. היו סרקופגים, חלקם מוגבהים על מבני תשתית, אחרים חצובים מתוך הסלע, רבים מהם מכוסים בגג דו-שיפועי שנראה כמו מכסה גמלון קטן. קברים משפחתיים גדולים יותר לבשו צורה של מקדשים קטנים, ואחרים חיקו בתים, לעיתים תוך הערמת שני מכסי סרקופג או יותר זה על גבי זה. משפחה בחרה את צורת הקבר שלה לפי מסורת ואמצעים, ולכן הנקרופוליס נראה כסקירה של האופן שבו אנשים רצו שיזכרו אותם.

Photo: Sailko · CC BY-SA 3.0

אתר קבורה נמתח לאורך יותר משני קילומטרים לאורך הדרכים היוצאות מן העיר, לכיוון טריפוליס הפריגית וסרדיס. הוא נמשך מהקצה הצפוני של הייראפוליס סביב למזרח ולדרום, ורוב קבריו נחפרו. ההערכות חלוקות, אך מעל אלף קברים תועדו, והנקרופוליס מדורג בין השמורים ביותר בטורקיה. תושבים מקומיים נקברו כאן לצד אנשים שנסעו להייראפוליס לצורך טיפול רפואי במעיינות החמים. חלק מאותם מבקרים החלימו וחזרו הביתה. אחרים פרשו לכאן, או מתו כאן, ותפסו את מקומם בין הקברים. כל אחד נקבר בהתאם למסורת המשפחתית ולאמצעיו, וזו הסיבה שהאתר מכיל הכל החל מקברים פשוטים חצובים בסלע ועד לקברי גן מוקפים חומה.

shankar s. from Dubai, united arab emirates · CC BY 2.0

רבים מארונות הקבורה האלה העשויים טרוורטין עדיין מספרים את סיפורם. על המכסים והדפנות שלהם חרוטות כתובות אפיטף ביוונית, שחלקן נחרטו לפני למעלה מאלפיים שנה, והמילה היוונית סורוס מופיעה שוב ושוב בסוף השורות. הכתובות מנציחות את שמות המתים, מתעדות את מקצועותיהם, ומשבחות את מעשיהם הטובים. כשאנו קוראים אותן יחד, הן מספרות לנו רבות על מי שחי כאן וכיצד התפרנסו. האנדרטאות עצמן שרדו פחות טוב: רוב הסרקופגים נבזזו במהלך המאות. מה שהבוזזים חיפשו איננו עוד. המילים החקוקות נשארו היכן שהסתתים השאירו אותן.

Rolf Dietrich Brecher from Germany · CC BY-SA 2.0

המעיינות החמים הפכו את הייראפוליס למקום מרפא, והרחצה הפכה לתעשייה שנבנתה סביבם. תחת האימפריה הרומית, העיר הייתה מרכז בריאות שבו רופאים רשמו לחולים שלהם טיפולים במי המרחצאות. אלפי מבקרים הגיעו, והעיר ענתה על הצורך עם למעלה מחמישה עשר מתחמי מרחצאות. מתחם המרחצאות הגדול התרכז סביב הבריכות התרמיות הטבעיות ודורג בין המבנים הגדולים ביותר בהייראפוליס. מי המעיין מגיעים אל פני השטח בטמפרטורה שבין 36 ל-57 מעלות צלזיוס, חמים מספיק לרחצה כבר בעת הגעתם.

shankar s. from Dubai, united arab emirates · CC BY 2.0

למבנה זה היו שני חיים שונים מאוד. הוא החל כמתחם מרחצאות רומי, שנבנה מבלוקים של טרוורטין בתחילת המאה השלישית לספירה. באולמות שלו היו תקרות מקומרות מצופות בסטוקו, וקירותיהם היו מחופים בלוחות שיש. מאות שנים לאחר מכן, בראשית התקופה הנוצרית, הוסבו המרחצאות לכנסייה בזיליקלית, מתישהו במאה החמישית. ההסבה מהווה עדות נראית לעין לשינוי שעברה העיר עצמה, מעיר מרחצאות פגאנית לעיר נוצרית. הקשתות הגדולות עדיין עומדות; הריסות התקרות המקומרות שקרסו מונחות בערימות למרגלותיהן.

Carole Raddato from FRANKFURT, Germany · CC BY-SA 2.0

שלוש קשתות עשויות אבן טרוורטין מסותתת בקפידה, המלוות בשני מגדלים עגולים, יצרו את הכניסה הצפונית הטקסית לעיר הרומית. המגדלים העגולים מהדהדים עיצובים עתיקים יותר של שערים הלניסטיים, כמו השער בפרגה הסמוכה לאנטליה. דרכו עברה הפלאטיה, רחוב ברוחב של כארבעה עשר מטרים החוצה את כל היישוב ויוצא בשער המרוחק לכיוון לאודיקיאה שעל הליקוס ואז אל קולוסה.

shankar s. from Dubai, united arab emirates · CC BY 2.0

לקשת ניצחון זו יש בונה ידוע והקדשה ידועה. יוליוס פרונטינוס, הפרוקונסול שמשל בפרובינקיית אסיה, הורה על הקמתה בשנים 84 עד 86 לספירה. כתובת באפריז על הקשת מקדישה את השער לקיסר דומיטיאנוס, והיא נחקקה פעמיים, פעם בלטינית ופעם ביוונית. ההקדשה הזו היא המקור לשמו של השער: שער דומיטיאנוס, אם כי רבים מכנים אותו בפשטות השער הרומי.

Bernard Gagnon · CC BY-SA 3.0